הראיות מעורבות בשאלה הזו.
בניסוי שמצא נזק בגיל 65 ומעלה, העלייה המובהקת בסיכון לדמנציה הייתה בזרוע של שילוב אסטרוגן ופרוגסטין, בעוד אסטרוגן בלבד לא היה מובהק בפני עצמו, ומטא-אנליזה של ניסויים מבוקרים אקראיים מצאה שאות הנזק נבע מהטיפול המשולב, לא מאסטרוגן בלבד. אבל בנתוני מרשם פיניים, לאסטרוגן בלבד ולטיפול המשולב היה סיכון דומה, וסוג הפרוגסטוגן שבו השתמשו לא נראה משנה. אף ניסוי מבוקר אקראי לא השווה ישירות בין פרוגסטרון מיקרוני (Utrogestan) לפרוגסטינים אחרים מבחינת תוצאות על המוח, אז זו עדיין שאלה פתוחה ולא סגורה.
קריאה אחת של נתוני הניסוי המבוקר האקראי מטילה את האשמה על הפרוגסטוגן לגבי הנזק למוח שנצפה בגילים מבוגרים יותר; נתוני המרשם הגדולים ביותר לא תומכים בחלוקה הנקייה הזו, ואף ניסוי לא בדק ישירות פרוגסטרון מיקרוני מול פרוגסטינים סינתטיים מבחינת תוצאות על המוח.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
בניסוי בנשים בנות 65 ומעלה, הנזק המובהק לדמנציה היה בזרוע השילוב של אסטרוגן מצומד ופרוגסטין (יחס סיכון 2.05); זרוע האסטרוגן בלבד לא הייתה מובהקת בפני עצמה (יחס סיכון 1.49), אם כי איחוד שתי הזרועות לפי הפרוטוקול המקורי הגיע למובהקות (יחס סיכון 1.76).
מטא-אנליזה של ניסויים מבוקרים אקראיים מצאה שהנזק לדמנציה נבע משילוב אסטרוגן ופרוגסטוגן (יחס סיכון 1.64), ללא השפעה מובהקת מאסטרוגן בלבד (יחס סיכון 1.19).
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
הטיפול המשולב נושא את הסיכון הקוגניטיבי, אסטרוגן בלבד ניטרלי או מגן
חוקרות שקוראות כך את נתוני הניסוי המבוקר האקראי והמטא-אנליזה, ובהן ד"ר אברום בלומינג בפרשנות הקלינית שלו
גם בניסוי המקורי בגילי 65 ומעלה וגם במטא-אנליזה המאוחדת, אות הדמנציה המובהק עוקב אחרי הזרוע שמכילה פרוגסטין, לא אחרי זרוע האסטרוגן בלבד, מה שמרמז שהפרוגסטין, לא האסטרוגן, אולי מסביר חלק גדול מהנזק.
החלוקה בין אסטרוגן בלבד לטיפול משולב לא עקבית מספיק כדי להאשים או לזכות אף רכיב
חוקרות ניתוח המרשם הפיני
בנתונים הארציים שלהן, לאסטרוגן בלבד ולטיפול המשולב היה סיכון דומה, וסוג הפרוגסטוגן הספציפי לא שינה דבר, מה שמערער את הסיפור הפשוט שלפיו הפרוגסטין לבדו הוא הבעיה.
מה יכריע: השוואה ישירה מבוקרת אקראית בין פרוגסטוגנים, עם מדדי סמנים ביולוגיים במוח, וניתוחי תצפית גדולים שעוקבים בנפרד אחרי סוג הפרוגסטוגן בתרכובות מודרניות.
מה באמת מסתתר כאן
- לאיזו תרכובת ולאיזו דרך מתן הטענה הספציפית הזו מתייחסת?
- התרכובת הספציפית הזו הושוותה בפועל לתרכובת אחרת בניסוי, או שזו הסקה מנתונים עקיפים?
שאלות לרופאה
- איזה שילוב ספציפי של הורמון ופרוגסטוגן את ממליצה עליו, ולמה?
- יש סיבה להעדיף פרוגסטרון מיקרוני על פני פרוגסטוגן אחר במקרה שלי?
- כמה מהראיות הנוכחיות בשאלה הזו מגיעות מניסויים לעומת נתוני תצפית?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם דווקא הפרוגסטין, ולא האסטרוגן, הוא שמניע את אות הדמנציה שנצפה אצל משתתפות מבוגרות יותר בניסוי?
נחקר חלקיתמה ידוע: בניסוי המבוקר האקראי שמצא נזק בנשים בנות 65 ומעלה, העלייה המובהקת הייתה בזרוע השילוב אסטרוגן-פרוגסטין, ומטא-אנליזה מצאה שהנזק נבע מטיפול משולב ולא מאסטרוגן בלבד. אבל נתוני מרשם ממדינה אחרת מצאו שלאסטרוגן בלבד ולטיפול המשולב היה סיכון דומה, ללא הבדל לפי סוג הפרוגסטוגן הספציפי, כך ששני בסיסי הראיות לא מסכימים.
מה היה בודק את זה: השוואה ישירה מבוקרת אקראית בין פרוגסטוגנים, רצוי פרוגסטרון מיקרוני מול פרוגסטין סינתטי, עם מדדי סמנים ביולוגיים במוח.
מישהו אי פעם בדק ספציפית פרוגסטרון מיקרוני, ולא את הפרוגסטין הסינתטי הישן שבו השתמשו בניסוי הגדול המקורי, מבחינת תוצאות על המוח?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הניסוי היחיד בנשים שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר שהשתמש בפרוגסטרון מיקרוני לא מצא לא נזק ולא תועלת קוגניטיבית, אבל אף ניסוי לא תוכנן להשוות בין שני סוגי הפרוגסטוגן ישירות מבחינת תוצאות על המוח.
מה היה בודק את זה: ניסוי מבוקר אקראי שמשווה ישירות בין שני סוגי הפרוגסטוגן, עם הדמיית מוח או מדדים קוגניטיביים כתוצאה המרכזית.
מקורות
- 1.Estrogen plus progestin and the incidence of dementia and mild cognitive impairment in postmenopausal women: the Women's Health Initiative Memory Study: a randomized controlled trial.Shumaker SA et al. (WHIMS), JAMA 2003 · ניסוי אקראי
- 2.Conjugated equine estrogens and incidence of probable dementia and mild cognitive impairment in postmenopausal women: Women's Health Initiative Memory Study.Shumaker SA et al., JAMA 2004 · ניסוי אקראי
- 3.Systematic review and meta-analysis of the effects of menopause hormone therapy on risk of Alzheimer's disease and dementia.Nerattini M et al., Front Aging Neurosci 2023 · סקירה שיטתית או הנחיה
- 4.Use of postmenopausal hormone therapy and risk of Alzheimer's disease in Finland: nationwide case-control study.Savolainen-Peltonen H et al., BMJ 2019 · מחקר תצפיתי
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- טיפול הורמונלי מונע אלצהיימר?
- נכון שטיפול הורמונלי מכפיל את הסיכון לדמנציה?
- משנה למוח שלי כמה זמן אחרי גיל המעבר אני מתחילה טיפול הורמונלי?
- גיל מעבר מוקדם או כריתת שחלות מעלים לי את הסיכון לדמנציה?
- אם אני נשאית של הגן APOE4, זה משנה אם טיפול הורמונלי טוב או רע למוח שלי?
- קראתי מחקר שאמר שטיפול הורמונלי גורם לדמנציה, גם אצל נשים שהתחילו צעירות. זה נכון?
- חזרה לנושא: טיפול הורמונלי והמוח