הדפוס הזה מתואר בהרחבה על ידי קלינאיות בתחום, אף שהמספר המדויק של 'כמה פעמים' פחות מבוסס מהדפוס עצמו.
מספר אחד שמצוטט הרבה, ש-1 מתוך 4 נשים שמגיעות עם תסמינים פרימנופאוזליים מקבלות הצעה ל-SSRI, לא ניתן היה לאתר למקור עמית-מבוקר. המספר המאומת הקרוב ביותר מגיע מסקר בריטי, שלא עבר ביקורת עמיתים, שבו 23 אחוז מהנשים שקיבלו טיפול כלשהו קיבלו ספציפית נוגדי דיכאון. חשוב להיות ברורות: נוגדי דיכאון הם אפשרות לגיטימית ומבוססת-ראיות לתסמינים מסוג גלי חום, אצל נשים שלא יכולות או לא רוצות להשתמש בהורמונים, ודיכאון קליני בפרימנופאוזה הוא אמיתי ומגיע לו טיפול. החשש המתועד מקלינאיות הוא החלפה רפלקסיבית - מרשם נוגד דיכאון כברירת מחדל, בלי שהקשר ההורמונלי נדון אף פעם, או שטיפול הורמונלי הוצע כאפשרות.
אין מחלוקת אמיתית על כך שלנוגדי דיכאון יש מקום לגיטימי בטיפול בגיל מעבר, או על כך שדפוס ההחלפה הרפלקסיבית שקלינאיות מתארות אמיתי. התדירות הספציפית של הדפוס הזה היא החלק שלא מבוסס בצורה מוצקה.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
החלפה רפלקסיבית היא דפוס אמיתי ומתואר
קלינאיות, ובהן ד"ר קורין מן, ד"ר הת'ר הירש, וד"ר אברום בלומינג
כמה קלינאיות מתארות באופן עצמאי מטופלות שקיבלו הצעה לנוגדי דיכאון, כדורי שינה, או טיפול במיגרנה תסמין-אחר-תסמין, בלי שההקשר ההורמונלי נדון אף פעם, והסקר הבריטי המאומת היחיד מצא שנוגדי דיכאון היו הטיפול הנפוץ השני, אחרי טיפול הורמונלי, בין נשים שקיבלו טיפול כלשהו.
התדירות המדויקת של '1 מתוך 4' לא מאומתת
פער אימות שמוכר במפורש בחומר המקור
המספר הספציפי שלפיו אחת מתוך ארבע נשים שמגיעות עם תסמינים פרימנופאוזליים מקבלת הצעה ל-SSRI, לא ניתן היה לאתר למקור עמית-מבוקר, ויש להתייחס אליו כאומדן שמצוטט על ידי מומחיות, לא כסטטיסטיקה מאושרת.
מה יכריע: מחקר עמית-מבוקר שמודד ישירות כמה פעמים נשים בפרימנופאוזה שמגיעות עם תסמינים וזומוטוריים או תסמיני מצב רוח מקבלות הצעה לנוגד דיכאון מול טיפול הורמונלי מול שניהם, רצוי גם אם הסיבות ההורמונליות נדונו בכלל.
מה באמת מסתתר כאן
- נוגד הדיכאון הוצע כי הוערכתי ספציפית לדיכאון, או כתגובה כללית לתסמינים שלי?
- טיפול הורמונלי נדון ונשלל, או שהוא אף פעם לא הועלה כאפשרות?
שאלות לרופאה
- הוערכתי ספציפית לדיכאון, או שזה מוצע כטיפול כללי בתסמינים?
- טיפול הורמונלי הוא אפשרות בשבילי, ואם לא, למה לא?
- אם אני לא מעוניינת בנוגד דיכאון, אילו אפשרויות אחרות מבוססות-ראיות קיימות לתסמינים הספציפיים האלה?
- אפשר לדון אם התסמינים האלה עשויים להיות קשורים לפרימנופאוזה, במקום להיות מטופלים כבעיות עצמאיות?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
כמה פעמים, ברשומות מאומתות ולא בזיכרון של מומחיות, מוצע בפועל לנשים בפרימנופאוזה נוגד דיכאון לפני שטיפול הורמונלי נדון בכלל?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: המספר הספציפי של 'אחת מתוך ארבע' שמסתובב לא ניתן היה לאתר למקור עמית-מבוקר. המספר המאומת הקרוב ביותר מגיע מסקר לא עמית-מבוקר, שבו 23 אחוז מהנשים שקיבלו טיפול כלשהו קיבלו נוגדי דיכאון - מדידה שונה, חלק מהנשים המטופלות, לא חלק מכלל הנשים הפונות, מהטענה שמסתובבת.
מה היה בודק את זה: מחקר עמית-מבוקר שמודד ישירות כמה פעמים נשים בפרימנופאוזה שמגיעות עם תסמינים וזומוטוריים או תסמיני מצב רוח מקבלות הצעה לנוגד דיכאון מול טיפול הורמונלי מול שניהם, רצוי גם אם הסיבות ההורמונליות נדונו בכלל.
כשנוגד דיכאון נרשם בגלל תסמינים פרימנופאוזליים בלי הערכת דיכאון ספציפית, האם הוא עוזר לתסמינים האלה באותה מידה שהוא היה עוזר לדיכאון קליני ממשי, או שהיתרון הנראה שלו קטן יותר בהקשר הזה?
נחקר חלקיתמה ידוע: נוגדי דיכאון הם אפשרות לגיטימית ומבוססת-ראיות לתסמינים מסוג גלי חום, אצל נשים שלא יכולות או לא רוצות להשתמש בהורמונים - התוויה נפרדת ומבוססת, שונה מטיפול בדיכאון עיקרי. האם מרשם רפלקסיבי בלי הערכה ספציפית מייצר את אותו יתרון כמו אחד משני השימושים המבוססים האלה, זה לא נמדד ישירות.
מה היה בודק את זה: מחקר שמשווה תוצאות אצל נשים שקיבלו נוגדי דיכאון אחרי הערכה ספציפית של תסמינים וזומוטוריים או דיכאון, מול נשים שקיבלו אותם באופן רפלקסיבי בלי הערכה כזו, עבור אותם תסמינים מוצגים.
מקורות
- 1.Newson Health Research and Education. Delayed diagnosis and treatment of menopause is wasting NHS resources (survey of approximately 5,000 UK women; British Menopause Society conference poster, 2021).סקירה, דעה או מנגנון
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- יש בדיקה לפרימנופאוזה?
- למה הרופאה שלי אמרה שההורמונים שלי תקינים, כשאני מרגישה נורא?
- כמה רופאות אישה בדרך כלל עוברת לפני שמישהי סוף סוף אומרת לה שזו פרימנופאוזה?
- קראתי שרוב הנשים עם תסמיני גיל מעבר אף פעם לא פונות לעזרה - זה באמת נכון?
- אם אין בדיקת דם, איך בעצם מאבחנים פרימנופאוזה?
- מה לגבי בדיקת AMH - היא יכולה לומר לי מתי אגיע לגיל המעבר?
- חזרה לנושא: זיהוי פרימנופאוזה, בדיקות הורמונים ופער הטיפול