יש פער הכשרה מתועד ומדוד, לא רק תחושה.
בסקר אמריקאי של מתמחות ברפואת משפחה, רפואה פנימית, וגינקולוגיה, בערך 1 מתוך 5 דיווחו שלא קיבלו אף הרצאה על גיל המעבר במהלך ההתמחות, ופחות מ-7 אחוז הרגישו מוכנות דיין לטפל בנשים שעוברות גיל מעבר. סקר נפרד של מתמחות בגינקולוגיה מצא שרק בערך 1 מתוך 5 תוכניות היה תוכנית לימודים רשמית על גיל המעבר. לשני הסקרים היה שיעור היענות צנוע, והם כבר בני עשור בערך, מלפני גל רפורמת תוכניות לימודים אחרון, אבל הם מתיישרים היטב עם מה שקלינאיות בפועל מתארות בעצמן על ההכשרה שלהן.
אין מחלוקת אמיתית על קיומו של פער הכשרה; ההסתייגות ששווה לומר בכנות היא ששני הסקרים הם מדגמים בררנים-עצמיים מלפני עשור בערך, כך שהגודל המדויק של הפער היום, אחרי מאמצי רפורמת תוכניות לימודים אחרונים, פחות ודאי ממה שאחוזי הכותרת מרמזים.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
סקר משנת 2017 של מתמחות ברפואת משפחה, רפואה פנימית, וגינקולוגיה בארה"ב (183 משיבות, 20 תוכניות, שיעור היענות של 26.0%): 20.3% דיווחו שלא קיבלו אף הרצאה על גיל המעבר במהלך ההתמחות; רק 6.8% הרגישו מוכנות דיין לטפל בגיל מעבר; 34.4% אמרו שלא היו מציעות טיפול הורמונלי לאישה סימפטומטית שנכנסה לאחרונה לגיל המעבר, בלי התוויות נגד; 93.8% אמרו שהכשרה על גיל המעבר חשובה.
סקר משנת 2013 של מתמחות בגינקולוגיה בארה"ב (510 שאלונים שהושלמו, שיעור היענות של 28.3%): רק 20.8% דיווחו על תוכנית לימודים רשמית ברפואת גיל המעבר, ל-16.3% הייתה מרפאת גיל מעבר מוגדרת; רוב דיווחו שהן צריכות ללמוד עוד על הפתופיזיולוגיה של גיל המעבר (67.1%), טיפול הורמונלי (68.1%), וטיפול לא-הורמונלי (79.0%).
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
הפער אמיתי ובעל השלכות
מחברי הסקרים וקלינאיות שמתארות את ההכשרה שלהן עצמן
שני הסקרים מצאו שבערך 1 מתוך 5 מתמחות מדווחות שלא הייתה להן שום הכשרה רשמית על גיל המעבר, וסקר 2017 מצא שפחות מ-7 אחוז הרגישו מוכנות דיין - ממצא שמהדהד כמעט בדיוק על ידי רופאות בפועל שמתארות את ההתמחות שלהן עצמן.
הגודל המדויק הנוכחי של הפער פחות ודאי ממספר הכותרת
אזהרה לגבי הנתונים הבסיסיים
לשני הסקרים שיעורי היענות צנועים, בערך רבע מהמוזמנות, הם כבני עשור, ומקדימים גל רפורמת תוכניות לימודים עדכני יותר, כך שהפער האמיתי היום יכול להיות קטן יותר, אף שאין עדיין נתונים שמראים שהוא נסגר.
מה יכריע: סקר עדכני ובעל עוצמה סטטיסטית מספקת של תוכניות התמחות וקלינאיות בפועל, שחוזר על עצמו מעת לעת, כדי לעקוב אחרי השאלה אם רפורמות תוכניות הלימודים האחרונות סוגרות את הפער.
מה באמת מסתתר כאן
- סטטיסטיקת ההכשרה ששומעים היא מספר מדויק ומתועד, או הערכת מומחית מעוגלת?
- פער ההכשרה הזה חל על תחום ההתמחות של הקלינאית שלי ספציפית, או בעיקר על רפואה ראשונית וגינקולוגיה?
שאלות לרופאה
- קיבלת הכשרה ספציפית בניהול גיל מעבר, או שהפניה לקלינאית שמתמקדת בגיל מעבר תהיה הגיונית?
- את בנוח לנהל טיפול הורמונלי, או שזה משהו שאת מפנה החוצה?
- אם המקרה שלי מורכב יותר, כמו גיל מעבר מוקדם או היסטוריה של סרטן, יש מומחית שהיית ממליצה עליה?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם רפורמות תוכניות הלימודים האחרונות באמת סגרו את פער ההכשרה שתועד לפני עשור, או שהדפוס של בערך 1 מתוך 5 מתמחות בלי הכשרה עדיין מחזיק היום?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: שני הסקרים המרכזיים כבר בני עשור בערך, ומקדימים גל מאוחר יותר של מאמצי רפורמת תוכניות לימודים. לא פורסם סקר עדכני, שתוכנן באופן דומה, שמראה אם הפער הצטמצם, נשאר זהה, או בתחומים מסוימים אף התרחב.
מה היה בודק את זה: סקר עדכני ובעל עוצמה סטטיסטית מספקת של תוכניות התמחות וקלינאיות בפועל, שחוזר על עצמו מעת לעת, כדי לעקוב אחרי השאלה אם רפורמות תוכניות הלימודים האחרונות סוגרות את הפער.
האם יותר הכשרה ספציפית לגיל המעבר באמת משנה תוצאות עבור מטופלות, כמו זמן עד לאבחנה או טיפול שמוצע, או שזה בעיקר משנה את הביטחון של הקלינאית בלי לשנות מה שקורה למטופלות?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הסקרים מודדים מוכנות מדווחת של קלינאיות ושעות תוכנית לימודים, לא תוצאות מטופלות בהמשך. אף מחקר לא קישר בין התערבות הכשרה לבין שינויים מדידים בשיעורי אבחון, הצעות טיפול, או תוצאות מדווחות על ידי מטופלות.
מה היה בודק את זה: מחקר התערבות שמשווה תוצאות ברמת המטופלת, כמו זמן עד לאבחנה או טיפול שמוצע, לפני ואחרי תוכנית הכשרה מובנית לקלינאיות על גיל המעבר.
מקורות
- 1.Menopause Management Knowledge in Postgraduate Family Medicine, Internal Medicine, and Obstetrics and Gynecology Residents: A Cross-Sectional Survey.Kling JM, MacLaughlin KL, Schnatz PF, et al. Menopause management knowledge in postgraduate family medicine, internal medicine, and obstetrics and gynecology residents: a cross-sectional survey. Mayo Clin Proc 2019;94(2):242-53. · מחקר תצפיתי
- 2.Menopause education: needs assessment of American obstetrics and gynecology residents.Christianson MS, Ducie JA, Altman K, Khafagy AM, Shen W. Menopause education: needs assessment of American obstetrics and gynecology residents. Menopause 2013;20(11):1120-5. · מחקר השוואתי או קטן
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- יש בדיקה לפרימנופאוזה?
- למה הרופאה שלי אמרה שההורמונים שלי תקינים, כשאני מרגישה נורא?
- כמה רופאות אישה בדרך כלל עוברת לפני שמישהי סוף סוף אומרת לה שזו פרימנופאוזה?
- קראתי שרוב הנשים עם תסמיני גיל מעבר אף פעם לא פונות לעזרה - זה באמת נכון?
- אם אין בדיקת דם, איך בעצם מאבחנים פרימנופאוזה?
- מה לגבי בדיקת AMH - היא יכולה לומר לי מתי אגיע לגיל המעבר?
- חזרה לנושא: זיהוי פרימנופאוזה, בדיקות הורמונים ופער הטיפול