שני הדברים נכונים בו זמנית, וזו התשובה הכנה.
ברמת הקבוצה, נשים בשלב מאוחר של פרימנופאוזה מראות ירידה אמיתית וניתנת למדידה במהירות העיבוד ובזיכרון המילולי, במבחנים חוזרים. גם גלי חום שנמדדו באופן אובייקטיבי (לא המספר שאישה מדווחת עליו) נקשרים לזיכרון מילולי חלש יותר. אבל הערפול שאישה מרגישה ביום יום לא תמיד תואם לציונים שלה במבחני הזיכרון עצמם; הוא קשור יותר למצב הרוח, לאיכות השינה ולריכוז שלה מאשר ללמידה מילולית או לזיכרון. כלומר, הערפול אמיתי כתופעה ברמת האוכלוסייה, וההרגשה היומיומית שלו מושפעת יותר משינה ומצב רוח מאשר מאובדן זיכרון עצמו.
החוקרים מסכימים שהמעבר ההורמונלי מביא ירידה קטנה ואמיתית שניתן למדוד בכמה תחומים קוגניטיביים, אבל חלוקים בשאלה אם ההרגשה היומיומית של ערפול אצל אישה מסוימת באמת עוקבת אחרי הירידה הזו, או שהיא בעצם עוקבת אחרי מצב הרוח, השינה והריכוז שלה.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
מחקר SWAN מצא שנשים בפרימנופאוזה לא הראו את השיפור הרגיל שקשור לתרגול חוזר במבחני מהירות עיבוד וזיכרון מילולי, בניגוד לנשים לפני גיל המעבר ואחריו.
אצל 75 נשים בפרימנופאוזה, תלונות סובייקטיביות על הזיכרון לא נקשרו לציונים אובייקטיביים של למידה או זיכרון מילולי, אלא לזיכרון עבודה, לקשב מורכב, לתסמיני דיכאון ולהפרעות שינה.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
אמיתי באופן אובייקטיבי
ד"ר פולין מאקי, ד"ר גייל גרינדייל וד"ר ארתור קרלמנגלה, וקבוצת החוקרים של SWAN
ירידות אובייקטיביות ברמת הקבוצה בלמידה מילולית ובמהירות עיבוד מופיעות במהלך המעבר, בלי קשר לגיל או לעומס התסמינים הכללי, וגלי חום שנמדדו אובייקטיבית (לא כאלה שדווחו עצמאית) ניבאו זיכרון מילולי חלש יותר.
בעיקר תפיסה שעוקבת אחרי מצב רוח ושינה
המחקר של ד"ר ובר וחבריה על זיכרון סובייקטיבי מול אובייקטיבי
תלונות סובייקטיביות נקשרות לתסמיני דיכאון, לחרדה ולהפרעות שינה, וגם לביצועים בקשב ובזיכרון עבודה, אבל לא לביצועים בלמידה או בזיכרון מילולי; אצל רוב הנשים הציונים המוחלטים נשארים בטווח התקין.
מה יכריע: מחקרים שדוגמים שוב ושוב את התפקוד הקוגניטיבי של אותה אישה, לצד ההורמונים, השינה ומצב הרוח שלה לאורך המעבר, כדי לבדוק ישירות את הקשר בתוך אותה אישה במקום להסיק אותו מהשוואת ממוצעים בין קבוצות.
מה באמת מסתתר כאן
- זה גיל המעבר, או משהו אחר שמתחפש לגיל המעבר? מחלת בלוטת התריס, חוסר ברזל, דום נשימה בשינה, דיכאון, ADHD, תרופות ואלכוהול יכולים כולם לגרום לאותה תמונה.
- אם המבחן הקוגניטיבי שלי תקין - באמת כלום לא השתנה אצלי? הטווח התקין רחב, ואישה שמתפקדת ברמה גבוהה יכולה לרדת באופן משמעותי ועדיין להיות בטווח התקין.
שאלות לרופאה
- אפשר לבדוק לי את בלוטת התריס, רמות הברזל, ולסנן דום נשימה בשינה לפני שמייחסים את זה לגיל המעבר?
- איפה אני נמצאת במעבר, והאם זה משנה איך את מפרשת את התסמינים שלי?
- הערכה בסיסית עכשיו, עם מעקב בהמשך, תיתן לנו יותר מידע ממבט חד פעמי?
- מצב הרוח או השינה שלי יכולים לתרום לתחושת הערפול היומיומית?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
אם היו מודדים את התפקוד הקוגניטיבי הרבה פעמים אצל אותה אישה לאורך המעבר, במקום להשוות ממוצעים בין קבוצות בשלב מסוים, האם תחושת הערפול היומיומית שלה הייתה תואמת לשינויים בציונים שלה עצמה?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: המחקר הקיים משווה ממוצעים בין קבוצות של נשים בשלבים שונים של המעבר. הוויכוח עצמו מסכם שכדי להכריע אם הערפול המורגש עוקב אחרי ירידה אמיתית צריך מחקרים שדוגמים שוב ושוב את התפקוד הקוגניטיבי של אותה אישה, לצד ההורמונים, השינה ומצב הרוח שלה, ומחקרים כאלה לא נעשו.
מה היה בודק את זה: בדיקות קוגניטיביות חוזרות ואינטנסיביות בתוך אותה אישה, יחד עם מעקב אחרי הורמונים, שינה ומצב רוח, לאורך המעבר.
האם הממצא שגלי חום שנמדדו אובייקטיבית (לא כאלה שדווחו עצמאית) מנבאים זיכרון מילולי חלש יותר, אומר שטיפול בגלי חום ישפר גם את ציוני הזיכרון?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הנשים דיווחו על פחות ב-43 אחוז גלי חום משלהן, בזמן שהמספר שנמדד אובייקטיבית ניבא זיכרון חלש יותר, וזה מראה קשר, לא בדיקת התערבות. אף ניסוי לא טיפל בגלי חום ואז מדד אם הזיכרון המילולי משתפר בעקבות זה.
מה היה בודק את זה: ניסוי מבוקר אקראי לטיפול בגלי חום, הורמונלי או לא הורמונלי, עם זיכרון מילולי כתוצאה שנקבעה מראש.
האם הפער בין כמה מעורפלת אישה מרגישה לבין הציונים שלה במבחני זיכרון קשור פחות לשאלה מי 'יותר אמיתי', ויותר לכך שהמבחנים הרגילים לא בודקים בדיוק את המשימה שהיא מתקשה בה ביום יום?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: תלונות סובייקטיביות עוקבות אחרי ציוני זיכרון עבודה וקשב, לא אחרי ציוני למידה או זיכרון מילולי, מה שמרמז שמבחני הזיכרון המילולי הסטנדרטיים אולי בודקים תחום שונה ממה שנשים מתארות כערפול.
מה היה בודק את זה: מחקרים שמשתמשים במדדים אקולוגיים ומבוססי משימות של תפקוד יומיומי, כמו ריבוי משימות או התאוששות מהפרעות, במקום רק סוללות נוירופסיכולוגיות סטנדרטיות.
מקורות
- 1.Effects of the menopause transition and hormone use on cognitive performance in midlife women.Greendale GA et al., Neurology 2009 · מחקר תצפיתי
- 2.Reconciling subjective memory complaints with objective memory performance in the menopausal transition.Weber MT, Mapstone M, Staskiewicz J, Maki PM, Menopause 2012 · מחקר השוואתי או קטן
- 3.Objective hot flashes are negatively related to verbal memory performance in midlife women.Maki PM et al., Menopause 2008 · מחקר השוואתי או קטן
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- הערפול המוחי של הפרימנופאוזה חולף, או שזה מצב קבוע?
- למה אני ממשיכה לאבד מילים באמצע משפט בגיל המעבר?
- ייתכן שהערפול המוחי שלי בפרימנופאוזה הוא בעצם דמנציה מוקדמת?
- הסיכוי שלי לפתח דיכאון בפרימנופאוזה גדל, גם אם מעולם לא הייתי בדיכאון קודם?
- למה אני פתאום כל כך עצבנית ומלאה בזעם בפרימנופאוזה?
- נורמלי לפתח חרדה או התקפי פאניקה בפרימנופאוזה, גם אם מעולם לא היו לי כאלה?
- חזרה לנושא: ערפול מוחי, מצב רוח ושינה