קשיי שינה משפיעים על חלק גדול מהנשים באמצע החיים ומגיעים לשיא בפרימנופאוזה מאוחרת.
גלי חום בלילה מפצלים את השינה בצורה שניתן למדוד: במחקרי מעבדת שינה, בערך 7 מתוך 10 גלי חום שנמדדו אובייקטיבית הובילו להתעוררות, וכל גל חום נוסף בלילה הגדיל את הזמן שהאישה בערה אחרי שנרדמה. גלי חום חמורים קשורים בחוזקה לנדודי שינה כרוניים. אבל לא כל בעיית השינה באמצע החיים מוסברת על ידי גלי חום; מחקר מעבדת שינה גדול אחד מצא שהשינה שנמדדה אובייקטיבית לא הייתה גרועה יותר בכללותה אצל נשים בפרי ובפוסטמנופאוזה, כך שגם שלילת הפרעות שינה עיקריות כמו דום נשימה בשינה חשובה.
קו ראיות אחד מראה שגלי חום בבירור מפצלים שינה; קו אחר מראה שבממוצע, השינה שנמדדת אובייקטיבית אצל נשים באמצע החיים לא גרועה יותר מאשר אצל נשים צעירות יותר, וזה מתח אמיתי ששווה לומר בכנות במקום לפתור אותו מהר מדי בכיוון כזה או אחר.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
38 אחוז מהנשים בסקר SWAN דיווחו על קושי בשינה; השיעורים המותאמים לגיל היו הגבוהים ביותר בפרימנופאוזה מאוחרת (45.4 אחוז) ובפוסטמנופאוזה כירורגית (47.6 אחוז), כאשר הסטטוס המנופאוזלי חזה קושי שינה בלי קשר לגיל.
במודל ניסויי שבו האסטרדיול דוכא באופן תרופתי, כל גל חום נוסף שדווח בלילה נקשר לעלייה של 62 אחוז בזמן ערות שנמדד בפוליסומנוגרפיה אחרי הירדמות.
69.4 אחוז מגלי החום שנמדדו אובייקטיבית אצל נשים בפרימנופאוזה נקשרו להתעוררות; הערות שקשורה לגל חום נמשכה בממוצע 16.6 דקות בלילה והיוותה 27.2 אחוז מסך הערות אחרי הירדמות.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
מונע על ידי תסמינים וזומוטוריים ('השערת הדומינו')
העבודה הניסויית והאפידמיולוגית של ד"ר אוהיון, ד"ר ג'ופה וד"ר דה זמבוטי
גלי חום חמורים מעלים את שכיחות נדודי השינה הכרוניים מעל 80 אחוז, תסמינים וזומוטוריים שהושרו באופן ניסויי מפצלים שינה שנמדדה באופן תלוי-מינון, ובערך 7 מתוך 10 גלי חום אובייקטיביים חופפים להתעוררות, ומהווים בערך רבע מזמן הערות הלילי.
עצמאי או רב-גורמי
חוקרי Wisconsin Sleep Cohort, וד"ר בייקר וחבריה בסקירת האפידמיולוגיה
קבוצת המחקר של Wisconsin Sleep Cohort מצאה שהשינה שנמדדה בפוליסומנוגרפיה לא הייתה גרועה יותר בכללותה אצל נשים בפרי ובפוסטמנופאוזה, למרות אי-שביעות רצון גדולה יותר, ומזהירה מפני ייחוס תסמיני שינה באמצע החיים בעיקר לגיל המעבר לפני שלילת הפרעות שינה עיקריות כמו דום נשימה בשינה, שגם היא עולה בשכיחות סביב גיל המעבר.
מה יכריע: ניסויים פקטוריאליים שמטפלים בתסמינים וזומוטוריים עם ובלי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה, תוך שימוש במדדי פוליסומנוגרפיה, כדי לקבוע איזה חלק מזמן הערות הלילי קשור באמת לתסמינים וזומוטוריים לעומת נדודי שינה עצמאיים.
מה באמת מסתתר כאן
- זה גיל המעבר, או משהו אחר שמתחפש לגיל המעבר? דום נשימה בשינה עולה בשכיחות אחרי גיל המעבר וכדאי לשלול אותו לפני שמייחסים תסמינים רק להורמונים.
- גלי חום מעירים אותי, או שפיתחתי הפרעת נדודי שינה שרצה עכשיו בכוחות עצמה? הטיפולים שונים, והרבה נשים סובלות משניהם.
שאלות לרופאה
- גלי החום או הזעות הלילה שלי קורים בלילה, והאם הם יכולים להיות הסיבה שאני מתעוררת?
- כדאי לבדוק לי דום נשימה בשינה או הפרעת שינה עיקרית אחרת?
- טיפול בתסמינים וזומוטוריים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה, או שניהם יהיה הצעד הראשון הטוב יותר עבורי?
- הבעיה העיקרית שלי היא הירדמות, שמירה על שינה, או התעוררות מוקדמת מדי, מכיוון שזה משנה את הסיבה הסבירה?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
במחקר מעבדת השינה שמצא שהשינה בממוצע לא הייתה גרועה יותר אובייקטיבית אצל נשים בפרי ובפוסטמנופאוזה, האם הנשים הכי סימפטומטיות, עם גלי חום תכופים וחמורים, נכללו במספרים מספיקים כדי לזהות אפקט בתת-הקבוצה הזו?
נחקר חלקיתמה ידוע: יש מתח אמיתי בין מחקרים שמראים שגלי חום בבירור מפצלים שינה לבין קבוצת מחקר במעבדת שינה שמצאה שאין הידרדרות אובייקטיבית כוללת, בלי דיווח על כך שהנשים הכי סימפטומטיות בקבוצה הזו נותחו כתת-קבוצה נפרדת.
מה היה בודק את זה: ניתוח מחדש או מחקר חדש שמדרג תוצאות שינה אובייקטיביות לפי חומרת תסמינים וזומוטוריים במקום ממוצע על פני כל הנשים.
איזה חלק מזמן הערות הלילי קשור באמת לתסמינים וזומוטוריים לעומת נדודי שינה עצמאיים, עבור אישה בודדת ולא כממוצע אוכלוסייתי?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: ניסויים פקטוריאליים שמטפלים בתסמינים וזומוטוריים עם ובלי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה, תוך שימוש במדדי מעבדת שינה אובייקטיביים, מתוארים כמה שיקבע את היחס הזה, וזה לא נעשה.
מה היה בודק את זה: הניסוי הפקטוריאלי שתואר לעיל, שייתן לאישה מושג כמה מבעיית השינה שלה צפויה להגיב לטיפול בתסמינים וזומוטוריים לעומת טיפול התנהגותי לנדודי שינה.
האם השכיחות העולה של דום נשימה בשינה והפרעות שינה עיקריות אחרות סביב גיל המעבר מסבירה חלק ממה שמתויג כנדודי שינה של גיל המעבר, ואם כן, כמה?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: צוין שהפרעות נשימה בשינה והפרעות תנועה עולות בשכיחות סביב גיל המעבר, עם אזהרה מפני ייחוס תסמיני שינה באמצע החיים בעיקר להורמונים לפני שלילתן, בלי הערכה כמותית לכמה הן מסבירות מסך העומס של תלונות שינה.
מה היה בודק את זה: מחקר שבודק באופן שיטתי קבוצת מחקר גדולה בשלב מעבר גיל המעבר לדום נשימה בשינה ולהפרעות שינה עיקריות אחרות, לצד הערכת תסמיני גיל מעבר סטנדרטית.
מקורות
- 1.Sleep difficulty in women at midlife: a community survey of sleep and the menopausal transition.Kravitz HM et al., Menopause 2003 · מחקר תצפיתי
- 2.A gonadotropin-releasing hormone agonist model demonstrates that nocturnal hot flashes interrupt objective sleep.Joffe H et al., Sleep 2013 · מחקר השוואתי או קטן
- 3.Magnitude of the impact of hot flashes on sleep in perimenopausal women.de Zambotti M et al., Fertil Steril 2014 · מחקר השוואתי או קטן
- 4.Severe hot flashes are associated with chronic insomnia.Ohayon MM, Arch Intern Med 2006 · מחקר השוואתי או קטן
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- הערפול המוחי בגיל המעבר הוא דבר אמיתי שאפשר למדוד, או שזו רק ההרגשה שלי?
- הערפול המוחי של הפרימנופאוזה חולף, או שזה מצב קבוע?
- למה אני ממשיכה לאבד מילים באמצע משפט בגיל המעבר?
- ייתכן שהערפול המוחי שלי בפרימנופאוזה הוא בעצם דמנציה מוקדמת?
- הסיכוי שלי לפתח דיכאון בפרימנופאוזה גדל, גם אם מעולם לא הייתי בדיכאון קודם?
- למה אני פתאום כל כך עצבנית ומלאה בזעם בפרימנופאוזה?
- חזרה לנושא: ערפול מוחי, מצב רוח ושינה