את יושבת מול המחשב, ופתאום הלב מתחיל להלום חזק בלי סיבה. או שאת שוכבת לישון, והוא מפרפר לרגע ומדלג פעימה. זה מבהיל, במיוחד כשזה מגיע משום מקום. אבל לפני שהראש רץ למקום הכי מפחיד, כדאי לדעת: דפיקות לב הן תופעה מוכרת ומתועדת בגיל המעבר, והרבה נשים חוות אותן דווקא בשנים האלה. מחקר שפורסם בכתב העת Menopause (Carpenter ואחרים, 2021) מצא שתסמינים קרדיווסקולריים, כולל דפיקות לב, נעשים שכיחים יותר במעבר לגיל המעבר, וברוב המקרים הם קשורים לתנודות ההורמונליות ולא למחלת לב.
איך זה יכול להרגיש
דפיקות לב מרגישות בכמה צורות שונות, והרבה נשים מכירות יותר מאחת. לפעמים זה מרוץ פתאומי, לפעמים פרפור קטן, ולפעמים תחושה שהלב עצר לרגע.
- ✓ מרוץ פתאומי: הלב מאיץ בלי קשר למאמץ, לפעמים 100 עד 130 פעימות בדקה גם כשאת נחה
- ✓ פרפור: תחושה שהלב מפרפר או מתהפך בחזה, לרגע קצר
- ✓ פעימה שמדלגת: הרגשה שהלב עצר לרגע או דילג, ואז חוזר לעצמו
- ✓ הלמות חזקה: מודעות פתאומית לפעימות שמרגישות חזקות מדי, בעיקר בשכיבה
מה שהכי מבהיל אצל הרבה נשים זה שזה מגיע בלי שום סיבה נראית לעין. את יכולה להיות רגועה, לקרוא ספר או פשוט לנסות להירדם, ופתאום הלב מתחיל.
מה הקשר בין ההורמונים ללב
כשחושבים על גיל המעבר חושבים על אסטרוגן שיורד, אבל להורמונים האלה יש תפקיד גם בלב עצמו. האסטרוגן עוזר לאזן את מערכת העצבים האוטונומית, זו ששולטת בקצב הלב בלי שנחשוב על זה. הוא נוטה לחזק את הצד המרגיע ולרסן את הצד של הילחם או ברח. כשרמת האסטרוגן יורדת או מתנדנדת בחדות, האיזון הזה נשבר לכיוון הדריכות, והלב נעשה נוטה יותר להאיץ ולפעום בצורה לא סדירה (Mercuro ואחרים, 2006, Human Reproduction Update).
לאסטרוגן יש גם השפעה ישירה על המערכת החשמלית של הלב. יש קולטנים לאסטרוגן ברקמת הלב ובכלי הדם, והוא משפיע על התזמון והתיאום של הפעימות. שינויים ברמה שלו עלולים לשנות את הדרך שבה הלב מתאפס חשמלית בין פעימה לפעימה, וזה עשוי להפוך אותו לרגיש יותר להפרעות קצב (Rosano ואחרים, 2007, European Heart Journal).
גם הפרוגסטרון בתמונה. הוא תומך בפעילות מרגיעה של מערכת העצבים, וכשהוא יורד בגיל המעבר, ההשפעה המרגיעה הזאת נחלשת. מערכת העצבים נשארת דרוכה יותר, וזה עשוי להתבטא בדפיקות לב, בחרדה ובשינה קטועה.
למה זה כל כך מבלבל
דפיקות לב הולכות הרבה פעמים יד ביד עם גלי חום ועם חרדה. בזמן גל חום מערכת העצבים מופעלת, כלי הדם מתרחבים והלב מאיץ, אז המרוץ שאת מרגישה הוא חלק מאותו אירוע. וכשהלב דופק חזק, קל להיבהל, והבהלה עצמה מאיצה אותו עוד יותר. ככה נוצר מעגל קסמים שגורם לאפיזודה להרגיש ארוכה ומפחידה יותר משהיא באמת.
מה יכול להגביר את דפיקות הלב
הסיבה העמוקה היא הורמונלית, אבל יש דברים שיכולים לעורר או להחמיר אפיזודה, וכדאי להכיר אותם כי על חלקם יש לך שליטה:
- ✓ קפאין: הרגישות אליו לרוב עולה בגיל המעבר, וגם כמות שהיית רגילה אליה שנים עלולה עכשיו להפעיל דפיקות
- ✓ אלכוהול: אפילו כוס או שתיים עלולות לעורר דפיקות, בעיקר בשעות שאחרי
- ✓ מעט נוזלים: התייבשות קלה מעלה את קצב הלב
- ✓ מתח ורגש עז: כל הפעלה של תגובת הלחץ עלולה להתחיל אפיזודה
- ✓ ארוחה גדולה או נפילת סוכר: עומס על העיכול או קפיצות סוכר עלולים לשחרר אדרנלין ולעורר דפיקות
- ✓ שכיבה, בעיקר על צד שמאל: הרבה נשים מרגישות את זה חזק יותר כששוכבות
מתי לפנות בדחיפות לרופאה
רוב דפיקות הלב בגיל המעבר שפירות, אבל לא כולן, ודפיקות לב יכולות לפעמים להיות סימן למצב לבבי שדורש טיפול. חשוב לזכור שדווקא בשנים האלה מתחיל לעלות גם הסיכון הקרדיווסקולרי אצל נשים. לכן יש מצבים שבהם לא מחכים, אלא פונים מיד לעזרה רפואית.
- ✓ כאב או לחץ בחזה יחד עם הדפיקות
- ✓ קוצר נשימה או קושי לנשום
- ✓ סחרחורת, טשטוש או עילפון
- ✓ דפיקות שנמשכות יותר מכמה דקות ולא חולפות
- ✓ קצב מהיר מאוד, מעל 150 פעימות בדקה
- ✓ דפיקות שנעשות תכופות או חזקות יותר עם הזמן
- ✓ רקע של מחלת לב, לחץ דם גבוה או בעיה בבלוטת התריס
אצל הרופאה אפשר לעשות אק”ג, בדיקות דם (כולל תפקודי בלוטת התריס) ולפעמים ניטור הולטר, מכשיר קטן שמקליט את קצב הלב לאורך 24 עד 48 שעות. ברוב המקרים הבדיקות האלה דווקא מרגיעות ומראות שהלב תקין, אבל הבדיקה עצמה חשובה. בלוטת תריס פעילה מדי, למשל, יכולה לחקות דפיקות לב של גיל המעבר, והיא מתגלה בבדיקת דם פשוטה.
מה עוזר להרגיע
אחרי שהרופאה בדקה שהלב תקין, יש כמה דברים שיכולים לעזור, גם ברגע עצמו וגם לאורך זמן.
ברגע שזה קורה
נשימה איטית עוזרת הכי מהר: שאיפה לספירה של 4, החזקה של 4, ונשיפה ארוכה של 6 עד 8. זה מפעיל את הצד המרגיע של מערכת העצבים ויכול להאט את הלב תוך דקות. גם מים קרים על הפנים או שיעול חזק יכולים לעזור לאפס את הקצב. ואם את מזכירה לעצמך שזה סימן מוכר של גיל המעבר ושזה יעבור, את שוברת קצת את הבהלה, כי הבהלה עצמה מאריכה את האפיזודה.
לאורך זמן
שווה לצמצם קפאין ואלכוהול ולראות אם הדפיקות פוחתות, לשתות מספיק מים, ולשמור על שינה טובה. מגנזיום חשוב לפעילות החשמלית של הלב, והרבה נשים במחסור קל שלו (Rosanoff ואחרים, 2012, Journal of the American College of Nutrition), אז שווה לשאול את הרופאה. פעילות גופנית סדירה משפרת את איזון מערכת העצבים, ויוגה, מדיטציה או כל דבר שמוריד מתח עוזרים לאורך זמן. אם הדפיקות תכופות והשינויים הקטנים לא מספיקים, יש גם אפשרויות רפואיות, מחוסמי בטא ועד טיפול הורמונלי, וזה תמיד דיון שמנהלים עם הרופאה.
ואם בעיקר החרדה מלווה את הדפיקות, שווה לקרוא איך מבדילים בין גיל המעבר לחרדה. אם הדפיקות מפריעות לך בעיקר בלילה, יש את המדריך לשינה בגיל המעבר, ולתמונה הרחבה של מה שנשים מרגישות בשנים האלה יש את המדריך לתסמיני גיל המעבר המלאים.
אז מה עושים עכשיו
אם הדפיקות מטרידות אותך, הצעד הראשון הוא להיבדק אצל רופאה ולוודא שהלב תקין, במיוחד אם הן חדשות או חוזרות. אחרי שקיבלת את הרוגע הזה, קל יותר להסתכל על התמונה הרחבה, כי דפיקות לב הן לרוב חלק ממכלול של סימנים שמופיעים יחד בגיל המעבר, לצד שינה, מצב רוח וגלי חום.
Peritale היא סריקה של כשבע דקות, מהטלפון: סלפי, כמה תרגילים קצרים ומשחקיים של ריכוז וחושים, וכמה שאלות על איך את מרגישה. במקום להסתכל על סימן אחד לבד, את מקבלת תמונה של כמה סימנים יחד, ונקודת התחלה שאפשר לחזור אליה בעוד חודש ולראות מה השתנה. Peritale היא מוצר כללי לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשור רפואי. היא לא מאבחנת בעיות לב ולא מודדת הורמונים, אבל היא עוזרת לך להגיע לרופאה עם תמונה מסודרת של מה שעובר עלייך במקום רק תחושה. בכל מה שנוגע ללב, הרופאה תמיד הכתובת. רוצה להבין איך זה עובד? קראי איך Peritale עובדת.
הלב הולם בלי סיבה? תראי בעצמך מה עובר עלייך.
שבע דקות, סלפי וכמה שאלות, ויש לך סוף סוף תמונה ברורה של מה שעובר עלייך. הסריקה הראשונה חינם.
לסריקה שלי, חינם ←סריקה, לא אבחון. בלי כרטיס אשראי.
המאמר הזה נכתב למודעות ולמידע כללי, והוא לא בא במקום ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי. דפיקות לב יכולות לפעמים להיות סימן למצב לבבי, אז בכל דפיקות חדשות, חזקות או מטרידות, ובכל אחד מהסימנים הדחופים שמופיעים למעלה, פני לרופאה. Peritale היא מוצר כללי לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשור רפואי, והיא לא מאבחנת, לא מטפלת ולא מרפאת שום דבר. בכל שאלה שנוגעת לבריאות שלך, הרופאה או איש המקצוע שלך הם הכתובת.