המחקר היוזמה לבריאות האישה (Women's Health Initiative, WHI), שפורסם ב-2002, היה מחקר אקראי גדול בנשים לאחר גיל המעבר בגיל ממוצע 63, רובן זמן רב אחרי גיל המעבר, שבדק שילוב ספציפי (אסטרוגן מצומד ממקור סוסי דרך הפה, בשילוב פרוגסטין סינתטי).
הוא מצא עליות קטנות בסיכון היחסי במספר תוצאות, אבל המספרים המוחלטים היו צנועים: כ-7 אירועי מחלת לב נוספים, 8 שבצים מוחיים נוספים, ו-8 מקרי סרטן שד נוספים לכל 10,000 נשים בשנה, לעומת 6 פחות מקרי סרטן המעי הגס ו-5 פחות שברי ירך, בלי שינוי בשיעור התמותה הכללי. זרוע נפרדת שהשתמשה באסטרוגן בלבד (אצל נשים ללא רחם) לא הראתה עלייה במחלת לב, ובמעקב ארוך יותר, אף פחות מקרי סרטן שד. התרכובת שנבדקה אינה זו שנרשמת בדרך כלל היום, וליישם את התוצאות הממוצעות של אוכלוסיית מחקר בת 63 ישירות על אישה בת 51 עם גלי חום זו טעות נפוצה אך אמיתית בקריאת הנתונים.
הוויכוח הוא לא על המספרים עצמם, שמתועדים היטב, אלא על איך להשתמש במחקר משנת 2002 שנעשה בנשים מבוגרות יותר כדי לייעץ לאישה שנכנסה לאחרונה לגיל המעבר היום. שתי טעויות הפוכות מסתובבות: יישום תוצאות האוכלוסייה המבוגרת יותר על נשים צעירות, ופסילה מוחלטת של ה-WHI כי 'כבר לא משתמשים בתרופות האלה'.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
מחקר ה-WHI משנת 2002 (CEE+MPA, גיל ממוצע 63): HR למחלת לב כלילית 1.29, לסרטן שד 1.26, לשבץ מוחי 1.41, לתסחיף ריאתי 2.13, לסרטן המעי הגס 0.63, לשבר בירך 0.66. במונחים מוחלטים: 7 אירועי מחלת לב כלילית נוספים, 8 שבצים מוחיים נוספים, 8 תסחיפים ריאתיים נוספים, ו-8 מקרי סרטן שד נוספים לכל 10,000 שנות-אדם, לעומת 6 פחות מקרי סרטן המעי הגס ו-5 פחות שברי ירך. תמותה מכל הסיבות לא הושפעה (HR 0.98).
מחקר ה-WHI לאסטרוגן בלבד (נשים לאחר כריתת רחם): HR למחלת לב כלילית 0.91 (ללא עלייה); לסרטן שד 0.77, ובהמשך ירידה מובהקת במעקב המצטבר (HR 0.79, 0.65-0.97).
הגיל הממוצע במחקר ה-WHI היה 63, ורק כ-30% מהמשתתפות שרוכזו בסקירת קוקריין היו בגילי 50-59; רבות היו יותר מעשור אחרי גיל המעבר, כלומר התוצאות הממוצעות של המחקר מתארות אוכלוסייה מבוגרת יותר מאישה שנכנסה לאחרונה לגיל המעבר.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
הכללת תוצאות ה-WHI לנשים צעירות יותר שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר היא טעות
אזהרה שמופיעה במפורש בחומר המקור
המשתתפת הממוצעת במחקר הייתה בת 63, ורבות היו יותר מעשור אחרי גיל המעבר; יישום ערכי ה-HR האלה על אישה בת 51 עם גלי חום מתאר אוכלוסייה שונה ומאזן סיכון-תועלת שונה מזה שנחקר בפועל.
פסילה מוחלטת של ה-WHI בטענה ש'כבר לא משתמשים בתרופות האלה' הולכת רחוק מדי
אזהרה הפוכה שמופיעה באותו חומר מקור
ההבדלים במסלול המתן ובסוג הפרוגסטוגן בין התרכובת של ה-WHI למשטרים המודרניים הם אמיתיים, אבל אף מחקר אקראי בעל מדדי קצה קשים מעולם לא בדק אסטרדיול טרנסדרמלי בשילוב פרוגסטרון מיקרוני לגבי תוצאות קרדיווסקולריות, כך שטענות שהמשטרים המודרניים פשוט 'לא מגבירים מחלת לב' מכלילות מנתונים תצפיתיים ופרמקולוגיים, ולא מתוצאת מחקר שהודגמה בפועל.
מה יכריע: מחקר עם משטר מודרני ומדדי קצה קרדיווסקולריים קשים אצל נשים שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר - אותו מחקר חסר שמתואר לאורך כל הנושא הזה.
מה באמת מסתתר כאן
- המספר שמצטטים לי הוא סיכון יחסי או סיכון מוחלט - כמה נשים מתוך 1,000 בשנה זה בעצם אומר?
- המחקר הזה חל על מישהי בגיל שלי ובמרחק שלי מגיל המעבר, או שהוא נעשה על נשים מבוגרות ב-10 עד 20 שנה?
- איזה משטר נחקר - CEE דרך הפה עם MPA, או אסטרדיול טרנסדרמלי עם פרוגסטרון מיקרוני - ואיזה מהם רושמים לי?
שאלות לרופאה
- אילו הורמון ומסלול מתן ספציפיים שימשו במחקר שאת מצטטת, והאם זה זהה למה שאת רושמת לי?
- מה הפרש הסיכון המוחלט במונחי אירועים לכל 1,000 נשים, לא רק הסיכון היחסי?
- איך הגיל שלי והשנים מאז גיל המעבר משנים עד כמה המחקר הזה רלוונטי בשבילי?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם אותו מחקר, שהיה מתנהל היום עם משטר מודרני של אסטרדיול טרנסדרמלי ופרוגסטרון מיקרוני במקום התרכובת הישנה דרך הפה, היה מפיק מאזן שונה של סיכונים ויתרונות?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: אף מחקר אקראי בעל מדדי קצה קשים מעולם לא בדק אסטרדיול טרנסדרמלי בשילוב פרוגסטרון מיקרוני מול פלצבו, באותו אופן שהמחקר המקורי בדק את התרכובת הספציפית שלו דרך הפה. טענות שהמשטר המודרני פשוט בטוח יותר נשענות על נתונים תצפיתיים ופרמקולוגיה לגבי מסלול המתן וסוג הפרוגסטוגן, לא על שחזור של עיצוב המחקר המקורי.
מה היה בודק את זה: מחקר עם משטר מודרני ומדדי קצה קשים של מחלת לב, סרטן שד ואחרים אצל נשים שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר - בעצם שחזור של המחקר המקורי באמצעות התרכובת שנרשמת הכי הרבה היום.
איך היו נראות תוצאות המחקר אילו המשתתפת הממוצעת הייתה בת 51 ולא בת 63 בעת הגיוס?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: רק כ-30 אחוז מאוכלוסיית המחקר המאוחדת היו בגילי 50-59, כך שהמחקר כפי שהתנהל לא יכול לענות ישירות איך היו נראים ערכי ה-HR שלו עצמו באוכלוסייה שמרוכזת סביב הגיל שבו רוב הנשים בפועל מתחילות טיפול הורמונלי היום. קיימים ניתוחי תת-קבוצות לפי גיל, אבל הם לא שקולים למחקר שתוכנן בעוצמה סטטיסטית סביב אוכלוסייה צעירה יותר.
מה היה בודק את זה: מחקר ייעודי שמגייס רק נשים בתחילת שנות ה-50 לחייהן, בסמוך לגיל המעבר, ולא ניתוח תת-קבוצות שנחצב ממחקר שתוכנן סביב אוכלוסייה מבוגרת יותר.
מקורות
- 1.Risks and benefits of estrogen plus progestin in healthy postmenopausal women: principal results From the Women's Health Initiative randomized controlled trial.Rossouw JE, et al. Risks and benefits of estrogen plus progestin in healthy postmenopausal women: principal results from the WHI randomized controlled trial. JAMA. 2002;288(3):321-33. · ניסוי אקראי
- 2.Effects of conjugated equine estrogen in postmenopausal women with hysterectomy: the Women's Health Initiative randomized controlled trial.Anderson GL, et al. Effects of conjugated equine estrogen in postmenopausal women with hysterectomy: the WHI randomized controlled trial. JAMA. 2004;291(14):1701-12. · ניסוי אקראי
- 3.Menopausal hormone therapy and health outcomes during the intervention and extended poststopping phases of the Women's Health Initiative randomized trials.Manson JE, et al. Menopausal hormone therapy and health outcomes during the intervention and extended poststopping phases of the WHI randomized trials. JAMA. 2013;310(13):1353-68. · ניסוי אקראי
- 4.Long-term hormone therapy for perimenopausal and postmenopausal women.Marjoribanks J, et al. Long-term hormone therapy for perimenopausal and postmenopausal women. Cochrane Database Syst Rev. 2017;1:CD004143. · סקירה שיטתית או הנחיה
- 5.Use of hormone replacement therapy and risk of venous thromboembolism: nested case-control studies using the QResearch and CPRD databases.Vinogradova Y, Coupland C, Hippisley-Cox J. Use of hormone replacement therapy and risk of venous thromboembolism: nested case-control studies (QResearch/CPRD). BMJ. 2019;364:k4810. · מחקר תצפיתי
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- טיפול הורמונלי באמת מגן על העצמות שלי ומפחית את הסיכון לשברים?
- טיפול הורמונלי יכול להגן על הלב שלי, או שהוא מגביר את הסיכון שלי למחלת לב?
- זה משנה כמה זמן אחרי גיל המעבר אני מתחילה טיפול הורמונלי - יש 'חלון הזדמנויות'?
- טיפול הורמונלי יעזור לי לחיות יותר זמן?
- סוג אחד של טיפול הורמונלי בטוח יותר מאחר - זה משנה אם אני לוקחת כדור לעומת מדבקה או ג'ל?
- טיפול הורמונלי יכול להפחית את הסיכון שלי לסוכרת מסוג 2, או לעזור למטבוליזם שלי?
- חזרה לנושא: טיפול הורמונלי, לב, עצמות ואריכות ימים