פרוגסטרון בפרימנופאוזה: ההורמון שנעלם ראשון

רוב מה שנכתב על גיל המעבר מתחיל באסטרוגן, וזה הגיוני, כי הוא ההורמון שהכי מדברים עליו. אבל אם את בשנות ה-40 ומרגישה שמשהו השתנה, יש סיכוי טוב שההורמון שהזיז את הדברים ראשון הוא דווקא אחר. הפרוגסטרון יורד מוקדם יותר, הוא יורד בחדות, ולעיתים קרובות אף אחד לא מזכיר אותו בשיחה. הנה מה שהוא עושה בגוף, למה הוא נעלם ראשון, ולמה זה מרגיש בדיוק כמו הדברים שאת חווה.

מה הפרוגסטרון בכלל עושה

קל לחשוב על פרוגסטרון כעל הורמון של היריון בלבד, אבל זה רק חלק קטן מהתפקיד שלו. יש לו קולטנים במוח, בעצם, בכלי הדם, בשד וברירית הרחם, והוא עובד לצד האסטרוגן כמעט בכל רקמה.

שלושה תפקידים חשובים במיוחד לתקופה הזאת:

• הוא מאזן את האסטרוגן. ברירית הרחם, האסטרוגן מעבה והפרוגסטרון מייצב. בלי איזון, הרירית מתעבה יותר, והמחזורים נוטים להיות כבדים ולא צפויים.
• הוא בונה עצם. האסטרוגן בעיקר מונע פירוק, והפרוגסטרון תומך בבנייה חדשה על ידי תאי העצם, בתהליך איטי שנמשך חודשים (Prior, 2018).
• הוא מרגיע את מערכת העצבים. וזה החלק שהכי פחות מוכר, והכי חשוב להבין.

אלופרגננולון: הבלם שהגוף מייצר לעצמו

לפרוגסטרון יש נגזרת שנקראת allopregnanolone, אלופרגננולון. הגוף מייצר אותה מהפרוגסטרון, והיא נצמדת לקולטני GABA-A במוח, אותה משפחת קולטנים שעליה פועלים גם כדורי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים. מבחינה פרמקולוגית היא מה שנקרא מודולטור אלוסטרי חיובי, כלומר היא מגבירה את הפעולה המרגיעה של המערכת (Belelli ואחרים, 2021).

במילים פשוטות: זה חומר ההרגעה שהגוף שלך מייצר בעצמו. הוא תלוי לגמרי בפרוגסטרון. כשהפרוגסטרון יורד, האלופרגננולון יורד איתו, והבלם נחלש.

כשהבלם הזה נחלש, זה לא מרגיש כמו בעיה הורמונלית. זה מרגיש כמו דריכות, כמו מחשבות שלא נרגעות בשתיים לפנות בוקר, כמו סף בהלה שירד. וזה בדיוק למה כל כך הרבה נשים בשנות ה-40 יוצאות מהמרפאה עם אבחנה של חרדה.

למה הפרוגסטרון יורד ראשון

התשובה פשוטה ומפתיעה: פרוגסטרון מיוצר רק אחרי ביוץ. אחרי שהזקיק משחרר ביצית, מה שנשאר ממנו הופך לגופיף צהוב, וזה האיבר הזמני שמייצר את הפרוגסטרון בשבועיים שאחרי. אין ביוץ, אין גופיף צהוב, אין פרוגסטרון.

בשנות המעבר הביוץ נעשה פחות אמין. יש חודשים שבהם הוא קורה כרגיל, יש חודשים שבהם הוא קורה מאוחר, ויש חודשים שבהם הוא לא קורה בכלל, גם כשיש דימום שנראה כמו מחזור רגיל. השחלות עדיין עובדות ועדיין מייצרות אסטרוגן, אבל החלק השני של המחזור נעשה חלש או נעדר.

התפיסה שכדאי לשנות: פרימנופאוזה היא לא בהכרח אסטרוגן נמוך

זו אחת ההבנות החשובות ביותר בתחום, ועדיין לא כולם מכירים אותה. פרופ’ ג’רילין פריור מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, שמובילה את המרכז לחקר המחזור והביוץ, פרסמה יחד עם כריסטין היצ’קוק סקירה שכותרתה קוראת במפורש לשינוי פרדיגמה.

לפי הסקירה הזאת, פרימנופאוזה מאופיינת בשלושה שינויים הורמונליים, ולא באחד: רמות אסטרדיול גבוהות באופן לא סדיר, רמות פרוגסטרון נמוכות (במחזורים אנובולטוריים או עם שלב לוטאלי קצר), ומשוב מופרע בין השחלה לבלוטת יותרת המוח (Prior & Hitchcock, 2011).

אותה סקירה מתארת גם תופעה בשם luteal out of phase, בקיצור LOOP: זינוק חדש של אסטרדיול שמופיע דווקא בחלק השני של המחזור. לפי הנתונים המובאים שם, זה קורה בכשליש מהמחזורים בפרימנופאוזה, והוא עשוי להסביר חלק ניכר מהתסמינים.

איך זה מרגיש כשהפרוגסטרון נמוך

הסימנים הבאים מדווחים בהקשר של ירידה בפרוגסטרון ושל חוסר איזון מול האסטרוגן. זו רשימה למודעות, לא כלי אבחון, ואף אחד מהם לבדו לא קובע כלום.

שימי לב לתזמון, כי הוא רומז הרבה. מחקר שהשתמש ביומן יומי של נשים בגיל המעבר מצא שרגישות בשדיים והזעות לילה היו מקסימליות דווקא בחלון שלפני הווסת (Hale ואחרים, 2003). זה בדיוק החלון שבו הפרוגסטרון והאלופרגננולון צונחים הכי מהר.

החפיפה שאף אחד לא מספר עליה: אחרי לידה והנקה

אם ילדת בשנות ה-40 המאוחרות, יש פה שכבה נוספת. בהיריון הפרוגסטרון גבוה מאוד, ועם יציאת השליה הוא צונח תוך יום-יומיים. ואז, כל עוד את מניקה, פרולקטין גבוה מדכא את הביוץ, כלומר גם בתקופה הזאת אין גופיף צהוב ואין פרוגסטרון.

המשמעות היא שאישה שילדה בגיל 44 ומניקה שנתיים עשויה לעבור תקופה ארוכה מאוד בלי פרוגסטרון לוטאלי, ואז, כשהגוף מנסה לחזור לביוץ, הוא חוזר כבר לתוך פרימנופאוזה. שתי תקופות של פרוגסטרון נמוך שמתחברות לרצף אחד, בלי הפוגה באמצע. הרחבנו על זה במדריך על אחרי לידה ופרימנופאוזה.

מה בדיקת דם באמת יכולה להגיד

שתי נקודות שחשוב שתדעי לפני שאת מגיעה לתור:

ראשית, התזמון קובע הכול. פרוגסטרון נמדד סביב שבוע אחרי הביוץ, כלומר באמצע השלב הלוטאלי. בכל יום אחר במחזור המספר יהיה נמוך ממילא, והוא לא יגיד כלום. הרבה נשים מקבלות בדיקת פרוגסטרון בתזמון אקראי, ואז התוצאה חסרת משמעות.

ושנית, מספר אחד הוא רק רגע אחד. בפרימנופאוזה ההורמונים משתנים ממחזור למחזור, ולכן ההנחיות הרפואיות בישראל ובעולם ממליצות אצל נשים מעל גיל 45 ללכת לפי הסימנים והגיל ולא לפי בדיקת דם. הרחבנו על זה במדריך על בדיקת דם לפרימנופאוזה.

מה אפשר לעשות עם זה

שום דבר במאמר הזה הוא לא המלצה טיפולית, ואף אחת מהאפשרויות האלה היא לא משהו להתחיל לבד. אבל שווה שתדעי מה קיים, כדי שתוכלי לשאול.

• פרוגסטרון מיקרוני זהה-לגוף. זו הצורה שנחקרה, והיא זו שמומרת בגוף לאלופרגננולון. פריור מתארת שימוש מחזורי בה בהקשר של הפרעות ביוץ בפרימנופאוזה (Prior, 2018). היא ניתנת במרשם בלבד, ולרוב בערב, בגלל האפקט המרדים. ההתאמה, המינון והעיתוי הם החלטה של רופאה.
• לבדוק אם יש עוד משהו בתמונה. תריס, ברזל, B12, ויטמין D ומגנזיום עושים תסמינים שנראים כמעט זהים. הרחבנו על זה במדריך על חוסרים תזונתיים בגיל המעבר.
• לעקוב לפי המחזור, לא לפי היום. כשהתסמינים מתנהגים בגלים, יומן של שישה עד שמונה שבועות שווה יותר מכל תיאור בעל פה בחדר הרופאה.

המקורות שעליהם המאמר נשען

המאמר הזה נכתב למודעות ולמידע כללי, והוא לא בא במקום ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי, ואינו המלצה לטיפול הורמונלי כלשהו. פרוגסטרון הוא תרופה במרשם, וכל החלטה לגביו נעשית מול רופאה. Peritale היא מוצר כללי לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשור רפואי, והיא לא מאבחנת, לא מטפלת ולא מרפאת שום מצב. בכל שאלה שנוגעת לבריאות שלך, הרופאה או איש המקצוע שלך הם הכתובת.