אם עברתי כריתת רחם ואין לי רחם, האם אני עדיין צריכה לקחת פרוגסטרון או פרוגסטין יחד עם האסטרוגן?

התפקיד היחיד של פרוגסטוגן (פרוגסטרון או פרוגסטין) במשטר טיפול הורמונלי הכולל אסטרוגן הוא להגן על רירית הרחם מפני היפרפלזיה, ובמקרים נדירים סרטן, שעלולים להיגרם מחשיפה לאסטרוגן ללא איזון. אצל נשים שאין להן רחם לאחר כריתת רחם מלאה אין רירית להגן עליה, ולכן העמדה העדכנית של The Menopause Society משנת 2022 תומכת בטיפול באסטרוגן בלבד כגישת ברירת המחדל עבור קבוצה זו, תוך התאמה אישית של הסיכונים והיתרונות.

סקירה קלינית שעסקה במפורש בטיפול הורמונלי לאחר כריתת רחם מסכמת שאצל רוב הנשים ללא רחם, הספרות הקיימת תומכת בהימנעות מהוספת פרוגסטוגן: משטרים משולבים של אסטרוגן ופרוגסטוגן נקשרים בקורלציה עם סיכון יחסי גבוה יותר לסרטן השד בהשוואה לאסטרוגן בלבד, ללא הקלה נוספת בגלי חום או בתסמינים נרתיקיים, ועשויים להחליש את התועלת הלבבית-וסקולרית של האסטרוגן בלי לשפר את ההגנה על צפיפות העצם.

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי על 123 נשים שעברו כריתת רחם עם כריתת שתי השחלות בעקבות אנדומטריוזיס, בקבוצת האסטרוגן בלבד (n=50) היה שיעור של 2 אחוזים של חזרת אנדומטריוזיס ו-6 אחוזים של חזרת תסמינים, וכותבי המחקר דיווחו שהחזרה הייתה נדירה עוד יותר אצל נשים במשטרים משולבים מחזוריים או רציפים של אסטרוגן ופרוגסטין, ולא נמצא אף מקרה של הפיכה ממארת באף אחת מהקבוצות. הממצאים מרגיעים ומרמזים שטיפול הורמונלי בטוח באופן כללי לאחר גיל מעבר כירורגי גם עם היסטוריה של אנדומטריוזיס, אך גודל המדגם הקטן בכל קבוצה לא יכול לשלול אירועים נדירים.

סקירת ראיות שיטתית שכללה 20 מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקרי תצפית נוספים (כמעט 3,000 נשים במחקרים האקראיים) מצאה שטיפול נרתיקי באסטרוגן במינון נמוך, ללא פרוגסטוגן, לא נקשר בקורלציה עם עלייה בשיעור המצטבר של היפרפלזיה של רירית הרחם (0.4 אחוז) או סרטן רירית הרחם (0.03 אחוז), שיעורים התואמים לשיעורים הבסיסיים באוכלוסייה הכללית שלאחר גיל המעבר. הממצאים תומכים בשימוש בו ללא פרוגסטוגן, בין אם קיים רחם ובין אם לא.