טיפול הורמונלי עוזר או מזיק לדלקת מפרקים שגרונית סביב גיל המעבר?

לא הוכח שטיפול הורמונלי מטפל ב-RA או הופך אותה, אף ניסוי לא הראה שהוא משנה את פעילות המחלה עצמה.

מה שכן קיים הוא יותר עקיף: נתונים תצפיתיים מקשרים שימוש בטיפול הורמונלי עם פחות ירידה תפקודית לאורך זמן אצל נשים עם RA, וניסוי קטן של טיפול הורמונלי בתוספת סידן וויטמין D שיפר סמנים הקשורים לעצם אצל נשים בפוסט-מנופאוזה עם RA פעיל, אם כי המחברים קראו למחקרים גדולים יותר לפני הסקת מסקנות על פעילות המחלה. מכיוון שגיל מעבר מוקדם חוזה באופן עצמאי סיכון RA מאוחר יותר, והמהלך לאחר גיל המעבר נוטה להחמיר מהר יותר, המעבר בבירור רלוונטי ל-RA, אבל טיפול הורמונלי צריך להיתפס כטיפול בתסמיני גיל המעבר ובבריאות העצם, לא כטיפול בדלקת המפרקים עצמה.

מה חשוב לדעת על התשובה

המתח הוא בין איתות תצפיתי שמראה ששימוש בטיפול הורמונלי נקשר עם מהלך RA מתון יותר, לבין ההצהרה המפורשת בבסיס הראיות שאף ניסוי לא הראה שטיפול הורמונלי משנה את פעילות מחלת ה-RA עצמה.

מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען

בקרב 8,189 נשים בארצות הברית עם הופעת RA לפני גיל המעבר, שימוש אי-פעם בטיפול הורמונלי, היסטוריית הריון, ומשך תקופת פוריות ארוכה יותר נקשרו כל אחד עם פחות ירידה תפקודית.

C [1]

מחקר אקראי בן שנתיים של טיפול הורמונלי בתוספת סידן וויטמין D ב-88 נשים בפוסט-מנופאוזה עם RA פעיל הראה עלייה ב-IGF-1, ירידה בקולטן IL-6 מסיס, ושיפור בצפיפות המינרלים בעצם, כאשר המחברים קוראים למחקרים גדולים יותר על פעילות המחלה עצמה.

B [2]

גיל מעבר מוקדם (בגיל 45 ומטה) חזה באופן עצמאי RA מאוחר יותר בעוקבה שוודית של 18,326 נשים (יחס סיכויים 2.42).

D [3]

איפה המחלוקת האמיתית

כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.

טיפול הורמונלי כקשר מגן

חוקרים שמדווחים על נתוני הירידה התפקודית

שימוש אי-פעם בטיפול הורמונלי נקשר עם פחות ירידה תפקודית בעוקבת RA גדולה, מה שלפחות מייצר השערה על תפקיד מגן.

C [1]

קשר הוא לא שינוי מחלה

סיווג רמת הראיות בבסיס הנתונים

הטענה שטיפול הורמונלי משפר או מחמיר פעילות מחלה אוטואימונית היא שטח מוסק לכל מחלה חוץ מלופוס. ניסוי טיפול ה-RA ההורמונלי הקיים מדד סמנים ביוכימיים ועצם, לא פעילות מחלה במפרקים, ולכן אי אפשר לקרוא בו הוכחה שטיפול הורמונלי מטפל ב-RA.

B [2]

מה יכריע: ניסוי שמתוכנן במיוחד למדוד פעילות מחלת RA, לא רק סמני עצם או ביוכימיה, של טיפול הורמונלי מול פלצבו בנשים בפוסט-מנופאוזה.

מה באמת מסתתר כאן

איזה חלק מהתוויות של RA שלילי-נסיוב ופיברומיאלגיה אצל נשים באמצע החיים מייצג בעצם דפוס שרירי-שלדי הקשור לגיל המעבר ולא RA אמיתי, לא כומת.
התחלת טיפול הורמונלי מוקדם יותר בפרימנופאוזה תשנה את שכיחות ה-RA או את מהלכו, מעולם לא נבדק באופן פרוספקטיבי.

שאלות לרופאה

טיפול הורמונלי נשקל כאן לתסמיני גיל המעבר ולבריאות העצם שלי, או שיש ציפייה שהוא ישנה את פעילות ה-RA שלי?
כדאי לעקוב אחרי פעילות ה-RA שלי מקרוב יותר אם אתחיל טיפול הורמונלי?
בהתחשב בגיל שבו נכנסתי לגיל המעבר, זה משנה איך את חושבת על הסיכון או המהלך של ה-RA שלי?

שאלות שעוד אין עליהן תשובה

האם טיפול הורמונלי באמת משנה את פעילות מחלת דלקת המפרקים השגרונית, או רק את סמני העצם והביוכימיה שנמדדו עד כה?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: הניסוי האקראי היחיד הקיים של טיפול הורמונלי בנשים בפוסט-מנופאוזה עם RA פעיל מדד צפיפות מינרלים בעצם וסמנים ביוכימיים, והראה שיפור בהם, אבל המחברים עצמם קראו למחקרים גדולים יותר ספציפית על פעילות המחלה. קשר תצפיתי נפרד בין שימוש בטיפול הורמונלי לפחות ירידה תפקודית קיים, אבל לא יכול לקבוע סיבתיות.

מה היה בודק את זה: ניסוי אקראי שמתוכנן במיוחד למדוד פעילות מחלת RA, לא רק סמני עצם או ביוכימיה, של טיפול הורמונלי מול פלצבו.

האם התחלת טיפול הורמונלי מוקדם יותר בפרימנופאוזה, לפני שה-RA מתפתח, תשנה את הסיכויים של אישה לפתח RA בכלל או את חומרתו?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: גיל מעבר מוקדם חוזה באופן עצמאי סיכון RA מאוחר יותר, ומהלך ה-RA לאחר גיל המעבר נוטה להחמיר מהר יותר, אבל אף ניסוי פרוספקטיבי לא בדק אם התחלת טיפול הורמונלי מוקדם יותר משנה את שכיחות ה-RA או את מהלכו.

מה היה בודק את זה: ניסוי פרוספקטיבי או מעקב עוקבה ארוך טווח שמתחיל טיפול הורמונלי מוקדם בפרימנופאוזה עם שכיחות וחומרת RA כתוצאות שנעקבות.

כמה נשים באמצע החיים עם תווית של RA שלילי-נסיוב או פיברומיאלגיה יש להן בעצם דפוס כאבי מפרקים הקשור לגיל המעבר שלא זוהה?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: מספר ספציפי שמציע שכמחצית מאבחנות ה-RA באמצע החיים עשויות להיות חיוביות כוזבות הסתובב בשיח קליני, אבל לא ניתן היה לאתר אותו לשום מקור מפורסם שאפשר לאמת, ויש להתייחס אליו כלא מאומת; החלק האמיתי של התוויות האלה שמשקף דפוס הקשור לגיל המעבר לא כומת באף מחקר.

מה היה בודק את זה: מחקר הערכה חוזרת שיטתי שמיישם הערכת גיל מעבר מובנית, או ניסיון עם אסטרוגן, על עוקבה של נשים שכבר נושאות תווית של RA שלילי-נסיוב או פיברומיאלגיה.

מקורות

1.The impact of menopause on functional status in women with rheumatoid arthritis.Mollard E et al., Rheumatology (Oxford) 2018;57(5):798-802 · מחקר תצפיתי
2.Hormone replacement therapy in rheumatoid arthritis is associated with lower serum levels of soluble IL-6 receptor and higher insulin-like growth factor 1.D'Elia HF et al., Arthritis Res Ther 2003;5(4):R202-R209 · ניסוי אקראי
3.Early menopause is an independent predictor of rheumatoid arthritis.Pikwer M et al., Ann Rheum Dis 2012;71(3):378-381 · מחקר השוואתי או קטן

האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.

תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.

את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.

המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.

התחילי מיפוי ←

המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.

שאלות קרובות

יש לך שאלה אחרת? שאלי בצ'אט