כמה מקורות נתונים עצמאיים מאשרים שהעלייה אמיתית, לא מיתוס.
רשומות בריאות בארצות הברית הראו ששיעור האבחנות אצל נשים בגילי 30-49 כמעט הכפיל את עצמו בין 2020 ל-2022, ונתוני מרשמים מראים עלייה דומה באותה קבוצת גיל בין 2020 ל-2021. חוקרים כנים לגבי זה: זה מתעד שינוי בהתנהגות האבחונית, לא בהכרח שינוי בשכיחות האמיתית של הפרעת קשב באמצע החיים. המספרים לבדם לא יכולים להבדיל בין הכרה מאוחרת בהפרעת קשב אצל נשים, שינויים בגישה לטלה-רפואה בתקופת הקורונה, ואבחון יתר. נתונים מבריטניה מראים גם ששכיחות הפרעת קשב המאובחנת אצל נשים עדיין נמוכה בהרבה מזו של גברים, מה שמתאים לקבוצה גדולה של נשים שפשוט לא אובחנו כשהיו ילדות. התשובה הכנה היא שכל הכוחות האלה כנראה פועלים יחד, ואף מאגר נתונים עדיין לא אומר לנו כמה מהזינוק שייך לכל אחד מהם.
הוויכוח הוא אם הזינוק משקף בעיקר הכרה מאוחרת בהפרעת קשב שהייתה קיימת כל החיים אצל נשים, אבחון יתר שמונע ממודעות ברשתות ומרשמים מתקופת הקורונה בטלה-רפואה, או תערובת של השניים שהנתונים הנוכחיים לא מצליחים להפריד.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
רשומות רפואיות אלקטרוניות בארצות הברית שכיסו 3,389,383 אנשים שאובחנו עם הפרעת קשב בין 2010 ל-2022 מצאו ששיעור הנשים שאובחנו לראשונה בגילי 30-49 עלה מ-0.34% (2020) ל-0.64% (2022), והפער בין גברים לנשים באבחון צומצם מ-133% סיכוי גבוה יותר לגברים ב-2010 ל-28% ב-2022.
נתוני מרשמים מסחריים בארצות הברית (2016-2021) מראים עלייה בשנה אחת, 2020-2021, במרשמי ממריצים אצל נשים בגילי 35-39 (17.5%) ו-40-44 (14.3%), ומציינים שקווים מנחים לפרקטיקה קלינית להפרעת קשב קיימים רק לילדים ומתבגרים, לא למבוגרים.
נתוני רפואה ראשונית מבריטניה שכיסו 7.66 מיליון אנשים (2000-2018) מצאו ששכיחות הפרעת קשב המאובחנת אצל נשים מבוגרות ב-2018 (20 ל-10,000) נשארה נמוכה בהרבה מזו של גברים (74.3 ל-10,000).
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
הכרה מאוחרת
חוקרים שמצביעים על הפער האבחוני ההיסטורי בין המינים
הפרעת קשב הוגדרה ונבדקה סביב ילדים היפראקטיביים, כך שתמונות של חוסר קשב אצל ילדות פספסו במשך עשורים. גם ב-2018 עדיין הייתה קבוצה גדולה של נשים מבוגרות בלי אבחנה, כך ששיעור אבחון עולה הוא תיקון מאוחר, לא אבחון יתר.
אבחון יתר וייחוס שגוי
חוקרים שמצביעים על החפיפה עם טלה-רפואה ותוכן מקוון
העלייה החדה ביותר במרשמים חפפה למרשמי טלה-רפואה בתקופת הקורונה, יותר ממחצית מהתוכן הפופולרי ביותר על הפרעת קשב באינטרנט דורג כמטעה, ומכיוון שממריצים עוזרים לתלונות תפקוד ניהולי בגיל המעבר גם אצל נשים בלי הפרעת קשב, תגובה חיובית לתרופה יכולה לאשר בטעות אבחנה שגויה.
מה יכריע: מחקרי עוקבה לאורך זמן עם בירור היסטוריה ילדותית ומדדים קוגניטיביים אובייקטיביים חוזרים לאורך המעבר, שיראו איזה חלק מהאבחנות החדשות משקף באמת הפרעת קשב לכל החיים לעומת הסברים אחרים.
מה באמת מסתתר כאן
- איזה חלק מהאבחנות החדשות באמצע החיים היה שורד הערכה מובנית עם בירור ילדותי, לא ידוע.
- כמה מהעלייה משקפת שינויים בגישה לטלה-רפואה בתקופת הקורונה לעומת הכרה אמיתית, לא ניתן לקבוע לפי מאגרי הנתונים הנוכחיים.
שאלות לרופאה
- אפשר לבדוק אם תסמיני קשב היו קיימים בילדות או ברשומות בית הספר, ולא רק לאחרונה?
- איזה תהליך הערכה נשתמש בו מעבר לרשימת תסמינים?
- אם טיפול ממריץ עוזר, איך נפרש את זה בהתחשב בכך שהוא יכול לעזור לריכוז גם אצל אנשים בלי הפרעת קשב?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
כמה מהעלייה האחרונה באבחנות משקפת הכרה מאוחרת בהפרעת קשב שהייתה קיימת כל החיים אצל נשים, לעומת אבחון יתר שמונע ממרשמי טלה-רפואה בתקופת הקורונה ומודעות מקוונת?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: שיעורי אבחון ומרשמים עולים מתעדים שינוי בהתנהגות האבחונית, לא בהכרח שינוי בשכיחות, ומאגרי הנתונים שמראים את העלייה לא יכולים להבדיל לבדם בין הכרה מאוחרת, שינויי גישה בתקופת הטלה-רפואה, ואבחון יתר.
מה היה בודק את זה: עיצוב מחקר שמסוגל להפריד בין הכוחות האלה, כמו השוואת שיעורי אבחון ותוצאות של הערכה מובנית בין תקופות או אזורים עם גישה שונה לטלה-רפואה.
איזה חלק מהנשים שאובחנו לאחרונה עם הפרעת קשב באמצע החיים היה שומר על האבחנה אחרי הערכה מובנית מלאה שבודקת הופעה בילדות?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: זו נשאלת כשאלה פתוחה מפורשת בתחום הזה. כל הספרות המדעית שעברה ביקורת עמיתים על הפרעת קשב והורמוני מין נשיים כללה רק 11 מחקרים בסקירה שיטתית עדכנית, ואף אחד מהם לא עסק ישירות בגיל המעבר.
מה היה בודק את זה: מחקר שמיישם בירור מובנה של הופעה בילדות על עוקבה של נשים שאובחנו לאחרונה עם הפרעת קשב באמצע החיים.
מקורות
- 1.Epic Research, Number of ADHD Patients Rising Especially Among Women, 2023-03-30סקירה, דעה או מנגנון
- 2.Trends in Stimulant Prescription Fills Among Commercially Insured Children and Adults - United States, 2016-2021.Danielson ML et al., MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2023;72(13):327-332 · מחקר השוואתי או קטן
- 3.Attention-deficit hyperactivity disorder diagnoses and prescriptions in UK primary care, 2000-2018: population-based cohort study.McKechnie DGJ et al., BJPsych Open 2023;9(4):e121 · מחקר תצפיתי
- 4.TikTok and Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Cross-Sectional Study of Social Media Content Quality.Yeung A et al., Can J Psychiatry 2022;67(12):899-906 · מחקר השוואתי או קטן
- 5.Integrative literature review - the impact of ADHD across women's lifespan.Krebs K, Donnellan-Fernandez R, BMC Womens Health 2025;25:593 · מחקר תצפיתי
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- איך אני יודעת אם זו הפרעת קשב (ADHD) או סתם ערפול של פרימנופאוזה?
- התרופה הממריצה עזרה לי להתרכז, זה לא מוכיח שיש לי הפרעת קשב?
- הפרימנופאוזה יכולה לגרום להחמרה של מחלה אוטואימונית?
- אני יכולה לקחת טיפול הורמונלי אם יש לי לופוס?
- טיפול הורמונלי עוזר או מזיק לדלקת מפרקים שגרונית סביב גיל המעבר?
- גיל המעבר מחמיר טרשת נפוצה?
- חזרה לנושא: הפרעת קשב, מחלות אוטואימוניות והיסטמין