אצל נשים אחרי גיל המעבר עם חשק מיני נמוך שגורם למצוקה, אחרי שנשללו סיבות אחרות, טסטוסטרון הוא ההתוויה היחידה עם ראיות מוצקות מאחוריה.
מטא-אנליזה גדולה של 36 ניסויים אקראיים מצאה שטסטוסטרון שיפר אירועים מיניים מספקים, חשק, עוררות ואורגזמה, כאשר האפקט מתקיים גם בלי טיפול אסטרוגן במקביל. אין מוצר טסטוסטרון מאושר על ידי ה-FDA לנשים בארה"ב, ולכן הטיפול מסתמך על שימוש לא-מתוויתי במוצרים שמיועדים לגברים, במינון של שבריר קטן מהמינון הגברי, עם בדיקת רמות בדם לפני ההתחלה ושוב כדי לוודא שהרמה נשארת בטווח הנשי הנורמלי. תופעות הלוואי המדווחות במינון נשי נכון הן בעיקר אקנה וגדילת שיער מוגברת; בטיחות ארוכת טווח מעבר לתקופת הניסויים לא נקבעה, וטסטוסטרון הוא גם חומר מבוקר בארה"ב, מה שמוסיף חיכוך ברישום.
אין מחלוקת על כך שטסטוסטרון עובד ל-HSDD. המחלוקת האמיתית היא איך צריך למסור אותו, כי אין מוצר מאושר לנשים, מה שיצר פער בין סטנדרט מינון שמומלץ בהנחיות לבין שוק מסחרי של פלטים וקרמים מורכבים שההנחיות במפורש לא ממליצות עליהם.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
הצהרת הקונצנזוס הגלובלית משנת 2019, שאושררה על ידי יותר מ-11 אגודות, הגיעה למסקנה שההתוויה המבוססת ראיות היחידה לטיפול בטסטוסטרון אצל נשים היא הפרעת חשק מיני היפואקטיבית (HSDD) אצל נשים אחרי גיל המעבר, אחרי שטופלו סיבות אחרות.
מטא-אנליזה של 36 ניסויים אקראיים ו-8,480 נשים מצאה שטסטוסטרון שיפר את תדירות האירועים המיניים המספקים (הפרש ממוצע 0.85+ לחודש), חשק, עוררות, אורגזמה, והפחית מצוקה מינית; מסלולים דרך העור מועדפים, כי טסטוסטרון דרך הפה החמיר את שומני ה-LDL/HDL; האפקטים האנדרוגניים המדווחים היו בעיקר אקנה וגדילת שיער, בלי אירועי לוואי חמורים בניסויים (הקצרים), אבל בטיחות ארוכת טווח לא נקבעה.
ניסוי APHRODITE מצא שמדבקת טסטוסטרון של 300 מיקרוגרם ליום הגבירה אירועים מיניים מספקים אצל נשים אחרי גיל המעבר גם בלי טיפול אסטרוגן במקביל.
אין מוצר טסטוסטרון מאושר על ידי ה-FDA לנשים בארה"ב; הנחיית הפרקטיקה הקלינית של ISSWSH ממליצה על טסטוסטרון דרך העור, במינון שמכוון לשמור על רמת הטסטוסטרון הכוללת בטווח הנשי הפיזיולוגי שלפני גיל המעבר, עם רמת בסיס, בדיקות חוזרות, מעקב אחר עודף אנדרוגני, והסכמה מדעת על המעמד הלא-מתוויתי; מוצרים מורכבים (compounded) לא יכולים להיות מומלצים בגלל היעדר נתוני יעילות ובטיחות.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
ללכת לפי הסטנדרט הלא-מתוויתי שמומלץ בהנחיות
הנחיית ISSWSH; רייצ'ל רובין וקלי קספרסון, מהניסיון הקליני
להשתמש במוצר גברי מאושר על ידי ה-FDA במינון של בערך עשירית מהמינון הגברי, עם רמת טסטוסטרון בסיסית, בדיקה חוזרת בערך אחרי 6 עד 8 שבועות, ומעקב אחר עודף אנדרוגני; מוצרים מורכבים חסרים נתוני יעילות ובטיחות וצריך להימנע מהם.
מה יכריע: אישור של מוצר טסטוסטרון ייעודי במינון נשי, שנבדק ומנוטר לפי אותו סטנדרט של טיפולים הורמונליים אחרים המאושרים על ידי ה-FDA, יפתור את ההסתמכות הנוכחית על מינון לא-מתוויתי של מוצרים גבריים.
מה באמת מסתתר כאן
- לפני טסטוסטרון, מישהו בדק את הזוגיות שלי, מצב הרוח, תרופות, שינה, ואם יחסים כואבים?
- אם אני מתחילה טסטוסטרון, מה המינון ביחס למינון גברי, לאיזו רמה מכוונים, מתי בודקים שוב, ומה סימני האזהרה לעצירה?
שאלות לרופאה
- אני מועמדת לטסטוסטרון לפי התסמינים הספציפיים שלי?
- אילו בדיקות דם בסיס אנחנו צריכים לפני שמתחילים?
- מה המינון, ואיך זה משווה למינון גברי סטנדרטי?
- מתי בודקים שוב רמות, ומה יגרום לנו להפסיק או להתאים?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
ההיעדר הכמעט-מוחלט של ניסויים בעלי עוצמה מספקת שבודקים טסטוסטרון למשהו מעבר לחשק, זה סימן שהאפקט באמת לא קיים, או שזה בעיקר משקף את ההיסטוריה הרגולטורית והמסחרית, מכיוון שהחברות שניסו להביא מוצר טסטוסטרון נשי לשוק נכשלו שתיהן על התוויית חשק מיני ואף חברה לא מימנה ניסוי עם תוצאה שאינה מינית מאז?
נחקר חלקיתמה ידוע: ההנחיות והחוקרות הבכירות בתחום קוראות במפורש לניסויים שיפתרו תוצאות שאינן מיניות, ומציינות שהם לא בוצעו. ההיסטוריה הרגולטורית כוללת דחייה ב-2004 על בסיס בטיחות ארוכת טווח, לא חוסר יעילות, ושני מהלכים מסחריים שנכשלו, ואחריהם אף חברה לא הביאה מוצר לשוק, בעוד מעמד הטסטוסטרון כחומר מבוקר בארה"ב מוסיף חיכוך נוסף למימון ניסויים כאלה. מנגד, כמה תוצאות שאינן מיניות ספציפיות, כמו איכות חיים כללית ותוצאת החלמה משבר ירך, נבדקו ישירות ונמצאו שליליות, וזה ממצא שונה וחזק יותר מסתם 'מעולם לא נחקר'.
מה היה בודק את זה: ניסוי אקראי במימון ציבורי, בעוצמה סטטיסטית מספקת, לפחות שנים עשר חודשים, אצל נשים במינון לטווח הפיזיולוגי שלפני גיל המעבר, עם תוצאה ראשית אחת שנקבעה מראש, כמו מדד קוגניטיבי אובייקטיבי, צפיפות עצם, או מסת שריר וכוח.
מכיוון שרמות טסטוסטרון בדם לא מנבאות מי תגיב לטיפול, יש איזשהו סמן מדיד אחר, הורמון אחר, גורם גנטי, או בדיקת רגישות קולטן, שיוכל יום אחד לזהות מראש אילו נשים ייהנו מזה?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הנחיית הקונצנזוס קובעת במפורש שרמות טסטוסטרון אנדוגניות לא ניבאו תגובה לטיפול, כלומר המספר בבדיקת דם לא יכול כרגע לשמש כאבחנה או כמנבא תגובה. שיפור בטכנולוגיית הבדיקה מצוין כמסלול אפשרי לעדכן לבסוף את הטווחים הנורמליים, אבל אף סמן מעבר לרמה הסטנדרטית לא נבדק כמנבא.
מה היה בודק את זה: מחקר על סמנים ביולוגיים חלופיים או מדדי רגישות קולטן שעשויים לנבא תגובה אינדיבידואלית, בלתי תלוי ברמת הטסטוסטרון הסטנדרטית בבדיקת דם.
שנים על גלולה משולבת למניעת הריון הורידו לי את הטסטוסטרון לצמיתות, גם אחרי שהפסקתי לפני שנים?
נחקר ויצא שלילימה ידוע: הגלולה בבירור מדכאת אנדרוגנים בזמן שנוטלים אותה, עם ירידה ממוצעת של כ-61 אחוז בטסטוסטרון החופשי, ממצא מבוסס היטב. השאלה אם רמת החלבון הקושר הגבוהה נמשכת אחרי הפסקה היא שאלה נפרדת: המחקר היחיד שדיווח על המשכיות לא כלל מדידת הורמונים מלפני שהנשים התחילו את הגלולה, ורוב הקבוצה ארוכת הטווח שלו טופלה בנפרד גם בטסטוסטרון. הפרכה מאותה שנה, שהשתמשה בנתונים הראשוניים שלה עצמה, לא מצאה הבדל בחלבון הקושר בין נשים שהפסיקו את הגלולה לנשים שמעולם לא השתמשו בה, וראיות ישירות ישנות יותר מצאו שהחלבון הקושר חוזר לרמות שלפני הגלולה תוך החודש הראשון אחרי ההפסקה.
מה היה בודק את זה: קוהורט פרוספקטיבי שמודד רמות הורמונים לפני תחילת הגלולה, במהלך השימוש, ובכמה נקודות אחרי ההפסקה, במדגם אוכלוסייה כללית ולא נשים שכבר מגיעות עם תלונות מיניות.
מקורות
- 1.Global Consensus Position Statement on the Use of Testosterone Therapy for Women.Davis SR, et al. Global Consensus Position Statement on the Use of Testosterone Therapy for Women. J Clin Endocrinol Metab 2019;104(10):4660-4666 · סקירה שיטתית או הנחיה
- 2.Safety and efficacy of testosterone for women: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trial data.Islam RM, et al. Safety and efficacy of testosterone for women: a systematic review and meta-analysis of RCT data. Lancet Diabetes Endocrinol 2019;7(10):754-766 · סקירה שיטתית או הנחיה
- 3.Testosterone for low libido in postmenopausal women not taking estrogen.Davis SR, et al. Testosterone for low libido in postmenopausal women not taking estrogen (APHRODITE). N Engl J Med 2008;359(19):2005-17 · ניסוי אקראי
- 4.International Society for the Study of Women's Sexual Health Clinical Practice Guideline for the Use of Systemic Testosterone for Hypoactive Sexual Desire Disorder in Women.Parish SJ, Simon JA, Davis SR, et al. ISSWSH Clinical Practice Guideline for the Use of Systemic Testosterone for HSDD in Women. J Sex Med 2021;18(5):849-867 · סקירה שיטתית או הנחיה
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- מה זו GSM (התסמונת הגניטו-אורינרית של גיל המעבר) ולמה היא פוגעת גם בנרתיק וגם בשלפוחית שלי?
- אסטרוגן נרתיקי בטוח, ומה קרה לאותה אזהרה מפחידה על שבץ וסרטן?
- אפשר להשתמש באסטרוגן נרתיקי אם היה לי סרטן שד?
- אני ממשיכה לקבל זיהומי דרכי שתן אחרי גיל המעבר ומקבלת אנטיביוטיקה שוב ושוב, אסטרוגן נרתיקי באמת יכול לעזור?
- יחסים הפכו לכואבים מאז גיל המעבר, זה סתם משהו שאני צריכה לחיות איתו?
- מה זה DHEA נרתיקי (פרסטרון) ובמה הוא שונה מאסטרוגן נרתיקי?
- חזרה לנושא: בריאות הנרתיק, חיי המין ודרכי השתן