אני עדיין צריכה אמצעי מניעה בזמן הפרימנופאוזה?

כן.

הפוריות יורדת בחדות מאמצע שנות ה-30, אבל ירידה זה לא אותו דבר כמו עקרות, וכל הנחיה מקצועית מתייחסת לפרימנופאוזה כתקופה שבה עדיין נדרש אמצעי מניעה יעיל. הריון פחות שכיח בגיל הזה, אבל לא נדיר, וההריונות שכן קורים נושאים סיכון גבוה יותר לסיבוכים כמו הפלה. רוב ההנחיות קובעות את גיל 55 כנקודה שבה כמעט כל אישה יכולה להפסיק בבטחה, ויש שיטות שמאפשרות הפסקה מוקדמת יותר בתנאים מסוימים. זו הסכמה ברמת ההנחיות, לא תחזית אישית, ולכן כדאי לבדוק את המצב האישי שלך מול רופאה.

מה חשוב לדעת על התשובה

המחלוקת האמיתית היא לא אם הריון אפשרי, כי נתוני האוכלוסייה כבר קובעים את זה, אלא שחומרי המקור מציינים דעה חולקת אחת בתחום: שהשיח על סיכון ההריון מוגזם ואולי מסיט תשומת לב מבעיה אחרת, מינון אסטרוגן לא מספק.

מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען

אמצעי מניעה יעילים מומלצים עד גיל המעבר, כי הריון ספונטני, אמנם נדיר אחרי גיל 50, לא נעלם לגמרי; אי אפשר להניח עקרות עד גיל 60 לפחות, שכן תועדו הריונות ספונטניים אצל נשים עד גיל 59.

A [1]A [2]

בשנת 2015, 28.1 אחוז מההריונות שתועדו אצל נשים מגיל 40 ומעלה באנגליה ובוויילס הסתיימו בהפלה יזומה.

A [1]

שיעור ההריונות בארצות הברית בקרב נשים מגיל 40 ומעלה הגיע ב-2019 לשיא היסטורי של 19 ל-1,000 נשים.

E [3]

החסם האחיד שחוזר בכל ההנחיות: כל אישה יכולה להפסיק אמצעי מניעה בגיל 55; בשיטות לא-הורמונליות אפשר להפסיק אחרי שנתיים בלי מחזור בגילאי 40-50, ואחרי שנה אחת מעל גיל 50.

A [1]

איפה המחלוקת האמיתית

כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.

אמצעי מניעה עדיין נחוצים בבירור

גופי הנחיה וקלינאיות המצוטטות בחומרי המקור

הנחיות וניסיון קליני מסכימים שהריון ספונטני עדיין אפשרי עד סוף שנות ה-40, ולעיתים גם בשנות ה-50; קלינאית שצוטטה תיארה לידת תאומים אצל אישה בת 52 שהייתה בטוחה שהיא כבר בגיל המעבר.

E [4]

המסגור סביב סיכון ההריון מוגזם

דוברת לא מזוהה מתוך אוסף סרטוני המומחים במקור (הזהות אינה ודאית)

לפי הדעה הזו, נשים בשנות ה-40 שלהן אינן בסיכון ממשי להריון, והגלולות במינון נמוך משמשות בעיקר כמנת אסטרוגן קטנה, וכנראה לא מספקת, ולא כאמצעי מניעה של ממש.

A [1]

מה יכריע: נתוני ההריון וההפלות באוכלוסייה כבר עונים על שאלת סיכון ההריון; השאלה אם מינון האסטרוגן להקלה על תסמינים מטופל כראוי היא שיחה קלינית נפרדת שעדיין לא הוכרעה.

מה באמת מסתתר כאן

המספרים של ההנחיה עצמה להסתברות הריון שיורדת (בערך 10 עד 20 אחוז לשנה בגילאי 40-44, קרוב יותר ל-12 אחוז בגילאי 45-49) קשים ליישוב פנימי ומגיעים מסקירות נרטיביות ולא מנתונים ראשוניים, ולכן כדאי להתייחס אליהם כהערכה רחבה ולא כמספר מדויק.
נתוני תוצאה באוכלוסייה, כמו שיעורי הפלות ושיא היסטורי בשיעור ההריונות, מתארים מה שבאמת קורה, ואמינים יותר לציטוט מהסתברות שנתית המבוססת על מודל.

שאלות לרופאה

בהתחשב בגיל שלי, בדפוס המחזור ובהיסטוריה הרפואית שלי, מתי אפשר לשקול בבטחה להפסיק אמצעי מניעה?
אילו אמצעי מניעה הכי בטוחים בשבילי, לפי גורמי הסיכון האישיים שלי?
אם המחזור שלי נעצר, כמה זמן כדאי לחכות לפני שנניח שאין יותר צורך באמצעי מניעה?
השיטה שאני משתמשת בה עכשיו עדיין הגיונית לשלב שבו אני נמצאת?

שאלות שעוד אין עליהן תשובה

האם המספר של ההנחיה עצמה להסתברות הריון שיורדת, קרוב יותר ל-12 אחוז בגילאי 45-49, באמת מדויק, בהתחשב בכך שהוא כה קרוב להערכה בגילאי 40-44 למרות הירידה החדה בפוריות המתועדת במקומות אחרים באותה הנחיה?

נחקר חלקית

מה ידוע: המספרים של ההנחיה עצמה להסתברות הריון שיורדת, בערך 10 עד 20 אחוז לשנה בגילאי 40-44 וקרוב יותר ל-12 אחוז בגילאי 45-49, מגיעים מסקירות נרטיביות ולא מנתונים ראשוניים, וקשים ליישוב פנימי מול עוצמת הירידה בפוריות המתוארת במקומות אחרים באותה הנחיה.

מה היה בודק את זה: מחקר אוכלוסייה ראשוני שבודק ישירות את הסתברות ההתעברות למחזור או לשנה אצל נשים בגילאי 45-49 המקיימות יחסי מין לא מוגנים באופן סדיר, במקום להסתמך על הערכות מתוך סקירות נרטיביות.

האם מינון אסטרוגן לא מספק, ולא סיכון הריון אמיתי, מסביר חלק מההיגיון שעומד מאחורי השארת נשים בפרימנופאוזה על גלולות במינון נמוך?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: לפי דעה אחת בחומרי המקור, גלולות במינון נמוך בקבוצת הגיל הזו משמשות בעיקר כמנת אסטרוגן קטנה וכנראה לא מספקת, ולא כאמצעי מניעה משמעותי; נתוני ההריון וההפלות באוכלוסייה קובעים בבירור שסיכון ההריון אמיתי, אבל האם התאמת מינון האסטרוגן היא סוגיה נפרדת שלא זוכה לתשומת לב מספקת לצד שיחת המניעה, זה לא נבדק.

מה היה בודק את זה: מחקר שמשווה ישירות בין שליטה בתסמינים במינון אסטרוגן של אמצעי מניעה לבין מינון סטנדרטי של טיפול הורמונלי, אצל נשים בפרימנופאוזה שיש להן גם אמצעי מניעה אמין.

מקורות

1.FSRH. Contraception for Women Aged Over 40 Years. Guideline, August 2017 (amended September 2019, further amended July 2023).סקירה שיטתית או הנחיה
2.Contraception during the perimenopause.Baldwin MK, Jensen JT. Contraception during the perimenopause. Maturitas 2013;76(3):235-42. · סקירה שיטתית או הנחיה
3.Guttmacher Institute. Pregnancies, Births and Abortions in the United States, 1973-2020: National and State Trends by Age.סקירה, דעה או מנגנון
4.Corinne Menn, DO. Perimenopause 101 (video transcript).סקירה, דעה או מנגנון

האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.

תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.

את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.

המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.

התחילי מיפוי ←

המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.

שאלות קרובות

יש לך שאלה אחרת? שאלי בצ'אט