DHEA (די-הידרואפיאנדרוסטרון) הוא הורמון שמיוצר בעיקר בבלוטות יותרת הכליה, והוא משמש כחומר גלם שרקמות בגוף ממירות אותו מקומית לכמויות קטנות של אסטרוגן וטסטוסטרון.
הרמות שלו יורדות בהדרגה עם הגיל, וזו הסיבה שתוסף DHEA דרך הפה משווק כדרך להחזיר רמות הורמונליות של גיל צעיר ולהקל על תסמיני גיל המעבר. הבעיה היא שכשהרעיון הזה נבדק בפועל, התוצאות היו מאכזבות בדיוק לגבי התסמינים שהכי מטרידים נשים. הראיות הטובות ביותר שקיימות, סקירה שיטתית של קוקריין משנת 2015 שאיחדה 28 מחקרים אקראיים מבוקרים ב-1,273 נשים בגיל המעבר ואחריו, לא מצאה שיפור באיכות החיים הכללית עם DHEA לעומת פלצבו, ולא היה ברור אם DHEA מקל על תסמינים קלאסיים כמו גלי חום, כי המחקרים מדדו את התסמינים בצורה לא אחידה מדי כדי לאחד את הנתונים. גם המחקר הבודד הגדול ביותר שבדק תוסף DHEA דרך הפה בלבד, 50 מ"ג ביום למשך שנה שלמה אצל 93 נשים, לא מצא יתרון בתחושת הרווחה הנפשית או באיכות חיים ספציפית לגיל המעבר לעומת פלצבו. היה סימן צנוע לשיפור בתפקוד המיני כשמאחדים את כל מחקרי ה-DHEA יחד, אבל נראה שהוא נובע בעיקר ממחקרים על DHEA נרתיקי, לא דרך הפה. לתוסף דרך הפה היה גם מחיר אמיתי: נשים שנטלו אותו היו בסיכוי גבוה יותר משמעותית לתופעות לוואי אנדרוגניות כמו אקנה. מאחר שהתוסף נמכר כתוסף תזונה ולא כתרופה מפוקחת, גם המינון והטוהר בכל בקבוק לא מאומתים באופן עצמאי כמו שהיו מאומתים בתרופה מרשם. בקיצור, הראיות הקיימות כרגע לא תומכות בתוסף DHEA דרך הפה נגד גלי חום, מצב רוח או אנרגיה, וזה לא משהו שכדאי להתחיל בו בלי ליווי רפואי.
הראיות ברמת האוכלוסייה, ובעיקר סקירת קוקריין מ-2015, לא מוצאות יתרון ברור לתוסף DHEA דרך הפה באיכות החיים בגיל המעבר, ומוצאות סימן אמיתי לתופעות לוואי אנדרוגניות, וזו הסיבה שרוב ההנחיות המבוססות ראיות לא ממליצות עליו לגלי חום, מצב רוח או אנרגיה. אבל זרם מחקרי קטן יותר, שקשור למסגרת האינטראקרינולוגיה שהובילה גם לפיתוח ה-DHEA הנרתיקי המאושר, דיווח על יתרונות, בעיקר בתפקוד המיני, במחקרים בודדים עם מינונים או קבוצות השוואה שונות, וטוען שממוצעים ברמת האוכלוסייה עלולים להסתיר תגובה אמיתית אצל נשים עם רמת DHEA נמוכה באמת.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
DHEA (די-הידרואפיאנדרוסטרון) הוא הורמון סטרואידי שמיוצר בעיקר בקליפת יותרת הכליה, ויש לו פעילות הורמונלית חלשה בעצמו, אבל רקמות היקפיות בגוף ממירות אותו מקומית לאנדרוגנים ולאסטרוגנים (תהליך שנקרא אינטראקרינולוגיה). רמת ה-DHEA במחזור הדם יורדת בכ-60 אחוז בין תחילת שנות השלושים לחיים לגיל המעבר.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של קוקריין משנת 2015, שכללה 28 מחקרים אקראיים מבוקרים ב-1,273 נשים בגיל המעבר ואחריו, לא מצאה שיפור באיכות החיים עם DHEA לעומת פלצבו (הפרש ממוצע מתוקנן 0.16, רווח בר-סמך 95 אחוז: 0.03- עד 0.34), לא הצליחה לקבוע השפעה ברורה על תסמינים מרכזיים של גיל המעבר כמו גלי חום כי המחקרים מדדו אותם בצורה לא אחידה מדי כדי לאחד, ומצאה ש-DHEA היה קשור בסיכוי גבוה יותר משמעותית לתופעות לוואי אנדרוגניות, בעיקר אקנה (יחס סיכויים 3.77, רווח בר-סמך 95 אחוז: 1.36 עד 10.4).
המחקר האקראי הגדול ביותר שבדק תוסף DHEA דרך הפה בלבד (50 מ"ג ביום למשך 52 שבועות אצל 93 נשים לאחר גיל המעבר עם חשק מיני נמוך, שלא נטלו טיפול באסטרוגן) לא מצא הבדל מובהק מפלצבו בתחושת הרווחה הנפשית (שאלון PGWB) או באיכות חיים ספציפית לגיל המעבר (שאלון MENQOL), ותופעות לוואי אנדרוגניות כמו אקנה ושיעור יתר היו שכיחות יותר בקבוצת ה-DHEA.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
הראיות ברמת האוכלוסייה לא תומכות בזה
סוקרי קוקריין ורוב ההנחיות הרפואיות המבוססות ראיות בנושא גיל המעבר
המטה-אנליזה של קוקריין מ-2015, שכללה 28 מחקרים אקראיים, לא מצאה יתרון באיכות חיים מ-DHEA לעומת פלצבו, מצאה השפעה לא עקבית על תסמיני גיל המעבר, וסיכון גבוה משמעותית לתופעות לוואי אנדרוגניות; המחקר האקראי הבודד הגדול ביותר שבדק תוסף דרך הפה בלבד אישר שאין יתרון בתחושת הרווחה או באיכות חיים ספציפית לגיל המעבר לעומת פלצבו.
מחקרים בודדים ומסגרת האינטראקרינולוגיה מצביעים על יתרון אמיתי, אם כי מצומצם
חוקרים במסורת המחקר של DHEA ואינטראקרינולוגיה, ורופאים שמדווחים על שיפור בתפקוד המיני בפרקטיקה הקלינית
מחקר לא-מסונוור בן 12 חודשים על DHEA דרך הפה במינון 10 מ"ג ביום מצא שיפור מובהק בציוני תפקוד מיני לעומת קו הבסיס, בעוד שקבוצת השוואה של נשים שסירבו לטיפול הורמונלי (וקיבלו במקום זאת ויטמין D) לא הראתה שינוי כזה. גם הניתוח המאוחד של סקירת קוקריין עצמה מצא שיפור צנוע אך מובהק סטטיסטית בתפקוד המיני בכלל מחקרי ה-DHEA יחד. התומכים בגישה הזו טוענים שממוצע בין נשים עם רמת DHEA תקינה לבין נשים עם רמה נמוכה באמת, ובין מינונים ומשכי טיפול שונים, עלול לטשטש השפעה אמיתית בקבוצת הנשים שהכי סביר שיגיבו.
מה יכריע: מחקר אקראי מבוקר פלצבו בעוצמה סטטיסטית מספקת על תוסף DHEA דרך הפה בלבד (לא מאוחד עם נתונים על DHEA נרתיקי), שבו גלי חום, מדדי מצב רוח ואנרגיה מאומתים, ותפקוד מיני, מוגדרים מראש כתוצאות עיקריות, והתוצאות מחולקות לפי רמת DHEA-S בסיסית כדי לבדוק אם נשים שמתחילות מהרמה הנמוכה ביותר מגיבות אחרת.
מה באמת מסתתר כאן
- האם הסימן הצנוע לשיפור בתפקוד המיני בסקירת קוקריין באמת רלוונטי לתוסף דרך הפה, או שהוא נובע בעיקר ממחקרים על DHEA נרתיקי שאוחדו לאותו ניתוח?
- אם מחקר מוצא שיפור מובהק בשאלון תחושת רווחה, אבל באותה קבוצת מחקר גלי החום או איכות החיים לא השתנו, האם זה נחשב שהתוסף עובד בשביל הסיבה שבגללה הוא משווק?
- מאחר שתוסף DHEA ללא מרשם לא כפוף לאותם תקני ייצור ודיוק מינון כמו תרופה מפוקחת, האם המינון שנלקח בפועל תואם למספר המיליגרמים שכתוב על התווית?
שאלות לרופאה
- לפי רמת ה-DHEA-S שלי בבדיקת דם והרקע הרפואי שלי, יש סיבה לחשוב שאני עשויה להגיב ל-DHEA אחרת מהאישה הממוצעת במחקרים האלה?
- יש מצבים רפואיים אצלי שיהפכו את DHEA למסוכן יותר, כמו היסטוריה של סרטן רגיש להורמונים, תסמונת השחלות הפוליציסטיות או אקנה?
- אם מה שהכי מטריד אותי זה גלי חום, מצב רוח או אנרגיה באופן ספציפי, יש טיפול עם ראיות ברורות יותר, כמו טיפול הורמונלי או אפשרות לא הורמונלית, שכדאי לדבר עליו קודם?
- איך נעקוב אחרי תופעות לוואי כמו אקנה, שיעור יתר או שינויים בשומני הדם אם בכל זאת אנסה את זה?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם דווקא DHEA דרך הפה, בנפרד מהנתונים על המסלול הנרתיקי שאוחדו לאותה מטה-אנליזה, משפר תפקוד מיני בצורה משמעותית בפני עצמו?
מעורבמה ידוע: בניתוח תת-הקבוצות של סקירת קוקריין, מחקרים על DHEA דרך הפה בלבד הראו שיפור קטן בתפקוד המיני שלא הגיע למובהקות סטטיסטית (הפרש ממוצע מתוקנן 0.11, רווח בר-סמך 95 אחוז: 0.13- עד 0.35), בעוד שמחקר גדול בודד על DHEA נרתיקי הראה יתרון מובהק, אם כי ההבדל בין תת-הקבוצות של הפה והנרתיק לא היה מובהק בעצמו.
מה היה בודק את זה: מחקר גדול יותר, בעוצמה סטטיסטית מספקת, מבוקר פלצבו, על תוסף DHEA דרך הפה בלבד, עם מדדי תפקוד מיני מאומתים כתוצאה עיקרית שהוגדרה מראש.
האם תת-קבוצות ספציפיות, כמו נשים עם אי-ספיקת יותרת כליה מאובחנת או רמת DHEA-S בסיסית נמוכה באמת, מרוויחות יותר מתוסף DHEA דרך הפה בהשוואה לאישה הממוצעת בגיל המעבר שנחקרה עד כה?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: ספרות סקירה מציינת שמחקרים בנשים עם אי-ספיקת יותרת כליה מאובחנת הראו שיפור עקבי יותר במצב רוח ובחשק מיני בהשוואה למחקרים בנשים בריאות בדרך כלל לאחר גיל המעבר, אבל למחקרים האלה יש תקופות מעקב קצרות ומדגמים קטנים, ואף מחקר בעוצמה סטטיסטית מספקת לא חילק אוכלוסייה כללית של נשים בגיל המעבר לפי רמת DHEA-S בסיסית כדי לבדוק תגובה שונה.
מה היה בודק את זה: מחקר אקראי בעוצמה סטטיסטית מספקת שמגייס נשים לאחר גיל המעבר על פני טווח של רמות DHEA-S בסיסיות, ומגדיר מראש את הרמה הבסיסית כמשתנה לחלוקה לתת-קבוצות עבור תוצאות של תסמינים ואיכות חיים.
מקורות
- 1.Scheffers CS, Armstrong S, Cantineau AEP, Farquhar C, Jordan V. Dehydroepiandrosterone for women in the peri- or postmenopausal phase. Cochrane Database Syst Rev 2015;1:CD011066לא דורג
- 2.Panjari M, Bell RJ, Jane F, Wolfe R, Adams J, Morrow C, Davis SR. A randomized trial of oral DHEA treatment for sexual function, well-being, and menopausal symptoms in postmenopausal women with low libido. J Sex Med 2009;6(9):2579-90לא דורג
- 3.Panjari M, Bell RJ, Jane F, Adams J, Morrow C, Davis SR. The safety of 52 weeks of oral DHEA therapy for postmenopausal women. Maturitas 2009;63(3):240-5לא דורג
- 4.Labrie F, Luu-The V, Labrie C, Simard J. DHEA and its transformation into androgens and estrogens in peripheral target tissues: intracrinology. Front Neuroendocrinol 2001;22(3):185-212לא דורג
- 5.Genazzani AR, Stomati M, Valentino V, Pluchino N, Pot E, Casarosa E, Merlini S, Giannini A, Luisi M. Effect of 1-year, low-dose DHEA therapy on climacteric symptoms and female sexuality. Climacteric 2011;14(6):661-8לא דורג
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- כמה חלבון אני באמת צריכה בפרימנופאוזה?
- כדאי לי לקחת קריאטין לשריר ולעצם בפרימנופאוזה?
- קריאטין עוזר לערפול מוחי או לשינה בגיל המעבר?
- איזה סוג מגנזיום באמת עוזר לשינה או לחרדה, גליצינאט, ת'רונאט, או ציטראט?
- שווה לקחת קולגן לעצמות, לעור או למפרקים בפרימנופאוזה?
- כדאי לי לעשות צום לסירוגין או אכילה מוגבלת בזמן בפרימנופאוזה?
- חזרה לנושא: תזונה, תוספים ופעילות גופנית