גלולות משולבות אכן מעלות את סיכון הקרישה, והסיכון עולה עם הגיל, אבל המספרים המוחלטים נשארים די נמוכים אצל רוב הנשים הבריאות בלי גורמי סיכון נוספים.
כדי לתת פרספקטיבה למספרים, הריון עצמו נושא סיכון קרישה גבוה משמעותית מכל תרכובת גלולה. נתוני השוואה ישירה אצל נשים מעל גיל 50 מצאו שמשתמשות בגלולה משולבת נשאו סיכון קרישה גבוה משמעותית ממשתמשות בטיפול הורמונלי סטנדרטי דרך הפה, וטיפול הורמונלי לא-דרך-הפה (טרנסדרמלי) לא הראה שום עלייה בסיכון קרישה באותו מחקר עצמו. זו אחת הסיבות המבוססות יותר בראיות שבגללן קלינאיות מעדיפות לרדת מגלולות משולבות בסביבות גיל 50.
אין ממש מחלוקת על כך שסיכון הקרישה של הגלולה המשולבת עולה עם הגיל; השאלה הפתוחה שמצוינת בחומרי המקור היא מה לעשות עם זה, כי גוף ההנחיה עצמו מגדיר את הבטיחות של גלולות משולבות ספציפית אצל נשים מעל גיל 50 כפער בלי ראיות ישירות בשום כיוון.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
על כל 10,000 נשים בריאות בשנה, סיכון הקרישה הוא בערך 2 בלי שימוש בגלולה משולבת ובלי הריון, 29 בהריון, 5 עד 7 בגלולות המכילות לבונורגסטרל, נורגסטימאט או נורתיסטרון, ו-6 עד 12 בגלולות המכילות פרוגסטינים אחרים כמו אטונוגסטרל, גסטודן, דזוגסטרל או דרוספירנון.
בקוהורט דני גדול, שכיחות הקרישה בקרב משתמשות בגלולה משולבת עלתה מ-8.7 ל-10,000 שנות-אישה בגילאי 30-34 ל-20.8 ל-10,000 שנות-אישה בגילאי 45-49.
במחקר מקרה-בקרה של נשים מעל גיל 50, משתמשות בגלולה משולבת נשאו סיכון קרישה גבוה פי 6.3 בהשוואה ללא-משתמשות, טיפול הורמונלי דרך הפה לגיל המעבר נשא סיכון גבוה פי 4 בערך, וטיפול הורמונלי לא-דרך-הפה (טרנסדרמלי) לא נשא שום סיכון מוגבר.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
העלייה בסיכון עם הגיל תומכת בירידה מהגלולה עד גיל 50
ברירת המחדל בהנחיה וקלינאיות שתומכות במעבר מוקדם יותר
מכיוון שסיכון הקרישה עולה עם הגיל אצל משתמשות גלולה משולבת, ומכיוון שהמחקר החזק ביותר בהשוואה ישירה מצא סיכון נמוך משמעותית עם טיפול הורמונלי לא-דרך-הפה אצל נשים מעל גיל 50, ההנחיות ברירת המחדל שלהן היא לרדת מגלולות משולבות בגיל 50.
הבטיחות של המשך שימוש מעבר לגיל 50 באמת לא ידועה, לא הוכחה כלא-בטוחה
פער המחקר המוצהר של ההנחיה עצמה
הבטיחות של גלולות משולבות אצל נשים מעל גיל 50 מוגדרת ישירות כחלק חסר במחקר; אין ניסוי ייעודי שמראה שהמשך שימוש מעבר לגיל 50 מסוכן, רק שהוא לא נחקר ספציפית, ולכן כל המלצה בכל כיוון בשאלה הספציפית הזו היא שיקול דעת מקצועי שפועל בלי ראיות ישירות.
מה יכריע: מחקר בטיחות ייעודי על שימוש בגלולה משולבת ספציפית אצל נשים מעל גיל 50 היה פותר את זה. גוף ההנחיה מגדיר את זה כתחום מחקר נדרש; הוא עדיין לא קיים.
מה באמת מסתתר כאן
- מספרי סיכון מוחלטים, אירועי קרישה ל-10,000 נשים בשנה, שימושיים יותר לקבלת החלטה אישית ממכפילי סיכון יחסי, וההריון עצמו נושא סיכון קרישה מוחלט גבוה יותר מכל תרכובת גלולה ברשימה.
- הראיה החזקה ביותר בתחום הזה היא מחקר מקרה-בקרה, לא ניסוי אקראי, ולכן היא מראה קשר, לא הוכחה לסיבתיות, אם כי היא נשארת ההשוואה הישירה הטובה ביותר שקיימת.
שאלות לרופאה
- מה ההערכה האישית והמוחלטת שלי לסיכון קרישה בגלולה הנוכחית שלי, לפי הגיל וההיסטוריה הרפואית שלי?
- מעבר לפרוגסטין אחר או למינון אסטרוגן נמוך יותר יוריד משמעותית את הסיכון שלי?
- באיזה שלב היית ממליצה שאעבור לאפשרות לא-דרך-הפה?
- יש לי גורמי סיכון, כמו עישון או מיגרנה עם אאורה, שמשנים את החישוב הזה בשבילי?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
שימוש בגלולה משולבת באמת לא בטוח לנשים שממשיכות אותו מעבר לגיל 50, או שזה פשוט מעולם לא נחקר ישירות בשום כיוון?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הבטיחות של גלולות משולבות אצל נשים מעל גיל 50 מוגדרת ישירות כחלק חסר במחקר על ידי גוף ההנחיה; אין ניסוי ייעודי שמראה שהמשך שימוש מעבר לגיל 50 מסוכן, רק שהוא לא נחקר ספציפית, כלומר המלצה בכל כיוון בשאלה הזו היא שיקול דעת מקצועי בלי ראיות ישירות.
מה היה בודק את זה: מחקר בטיחות ייעודי על שימוש בגלולה משולבת ספציפית אצל נשים מעל גיל 50; גוף ההנחיה מגדיר את זה כתחום מחקר נדרש והוא עדיין לא קיים.
מעבר אישה מפרוגסטין עם סיכון קרישה גבוה יותר לפרוגסטין עם סיכון נמוך יותר באמת יוריד משמעותית את סיכון הקרישה האישי שלה, או שהגיל וגורמי סיכון אחרים שולטים בחישוב בלי קשר לבחירת הפרוגסטין?
נחקר חלקיתמה ידוע: על כל 10,000 נשים בריאות בשנה, סיכון הקרישה הוא 5 עד 7 בגלולות המכילות לבונורגסטרל, נורגסטימאט או נורתיסטרון, לעומת 6 עד 12 בגלולות המכילות פרוגסטינים אחרים; ההבדל ברמת האוכלוסייה מתועד, אבל חומרי המקור לא מדווחים על מחקר שמבודד כמה הסיכון האישי של אישה משתנה מהחלפת פרוגסטין ספציפית, בניגוד לגורמי סיכון אחרים שהיא נושאת.
מה היה בודק את זה: מחקר שעוקב אחר נשים שמחליפות סוג פרוגסטין, ומודד שינוי בשכיחות קרישה ביחס לנשים שממשיכות עם הפרוגסטין המקורי שלהן, תוך בקרה על גורמי סיכון אחרים.
מקורות
- 1.FSRH. Contraception for Women Aged Over 40 Years. Guideline, August 2017 (amended September 2019, further amended July 2023).סקירה שיטתית או הנחיה
- 2.The risk of venous thrombosis in women over 50 years old using oral contraception or postmenopausal hormone therapy.Roach REJ, Lijfering WM, Helmerhorst FM, Cannegieter SC, Rosendaal FR, van Hylckama Vlieg A. The risk of venous thrombosis in women over 50 years old using oral contraception or postmenopausal hormone therapy. J Thromb Haemost 2013;11(1):124-31. · מחקר תצפיתי
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- אני עדיין צריכה אמצעי מניעה בזמן הפרימנופאוזה?
- אפשר להישאר על הגלולה למניעת הריון לכל אורך הפרימנופאוזה?
- הגלולה למניעת הריון באמת חזקה יותר מטיפול הורמונלי?
- אפשר לדעת אם אני בפרימנופאוזה כשאני עדיין על הגלולה?
- כדאי לי להפסיק את הגלולה רק כדי לבדוק את ההורמונים שלי?
- מתי ואיך נשים בדרך כלל עוברות מהגלולה לטיפול הורמונלי?
- חזרה לנושא: אמצעי מניעה בפרימנופאוזה