יש לי צלצול חדש באוזניים, זה יכול להיות קשור גם לגיל המעבר?

בכנות, לא נמצא מחקר ייעודי על טינטון לאורך המעבר לגיל המעבר, אז הטענה הישירה שגיל המעבר גורם לטינטון נשענת כרגע על דיווח קליני ולא על מחקר.

יש שרשרת עקיפה ששווה להכיר: קולטני אסטרוגן קיימים לאורך מסלול השמיעה, גיל המעבר קשור לירידה מהירה יותר בשמיעה באופן כללי, ואובדן שמיעה באופן כללי הוא גורם ידוע לטינטון, אז הקשר סביר ביולוגית גם בלי מחקר שמודד אותו ישירות. התגובה הכנה והמועילה לטינטון חדש היא לא להניח שהוא הורמונלי ולא לפטור אותו, אלא לקבל בדיקת שמיעה אמיתית, מכיוון שטינטון הוא לרוב אות ששווה לחקור בפני עצמו ולא תסמין להסביר משם.

מה חשוב לדעת על התשובה

זה לא ממש ויכוח מדעי דו-צדדי אלא פער ראיות כן. העמדה האמיתית היחידה ששווה לנסח היא שטינטון עדיין צריך להיבדק ולהתייחס אליו כתסמין אודיולוגי אמיתי, בדיוק כי הוא עשוי להיות אות לירידת השמיעה שקשורה באופן עצמאי לגיל המעבר, גם בלי מחקר ייעודי על טינטון.

מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען

לא אותר מחקר אפידמיולוגי ייעודי על טינטון לאורך המעבר לגיל המעבר; המנגנון העקיף, קולטני אסטרוגן לאורך מסלול השמיעה, ירידה בשמיעה שקשורה לגיל המעבר, ואובדן שמיעה כגורם כללי לטינטון, אמיתי, אבל הטענה הישירה נשענת על דיווח קליני, לא על מחקר קוהורט.

E [1]

איפה המחלוקת האמיתית

כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.

לברר את זה ללא קשר למחקר החסר הספציפי לגיל המעבר

היגיון אודיולוגי כללי שמשתקף על פני מכלול המומחים, כולל ד"ר רייצ'ל רובין וד"ר ליסה מוסקוני

מכיוון שאובדן שמיעה הוא גורם ידוע לטינטון באופן כללי, וגיל המעבר קשור באופן עצמאי לירידה מהירה יותר בשמיעה, טינטון חדש מגיע לו בדיקת שמיעה אמיתית ולא פיטור, גם אם אף מחקר לא קישר ישירות בין גיל המעבר לטינטון עצמו.

מה יכריע: מחקר אפידמיולוגי ייעודי שמודד תחלואת טינטון לאורך מעבר גיל מעבר מדורג, באופן אידיאלי לצד בדיקות שמיעה, יכריע אם השרשרת המנגנונית העקיפה מחזיקה מעמד כקשר קליני ישיר.

מה באמת מסתתר כאן

כל 'תסמין מוזר', זה מתועד במחקרים, מדווח על ידי רופאים, או סתם מסתובב ברשת?
בדיקת שמיעה באמצע החיים, אפשר לקבל בדיקת שמיעה בסיסית?

שאלות לרופאה

אפשר לקבל בדיקת שמיעה בגלל הצלצול החדש הזה?
יש סימן לירידת שמיעה רחבה יותר שיכולה להיות קשורה לטינטון?
אילו סיבות אחרות לטינטון כדאי לשלול?
יש משהו שהוכח כמועיל לטינטון עצמו, בנפרד מהגורם הבסיסי שלו?

שאלות שעוד אין עליהן תשובה

בהתחשב בכך שקולטני אסטרוגן קיימים לאורך מסלול השמיעה וגיל המעבר קשור באופן עצמאי לירידה מהירה יותר בשמיעה, שני הדברים מתועדים היטב, למה אף אחד לא ערך את המחקר הישיר שמקשר גיל המעבר לטינטון עצמו, וההיעדר הזה של מחקר יתברר כקשר חלש באמת או פשוט כלא-נחקר?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: לא אותר מחקר אפידמיולוגי ייעודי על טינטון לאורך המעבר לגיל המעבר, והטענה הנוכחית נשענת על דיווח קליני ולא על מחקר קוהורט, למרות ששני המנגנונים התומכים שהוא היה מחבר, קולטני אסטרוגן במסלול השמיעה וירידת שמיעה קשורת-גיל-מעבר, כל אחד מהם מתועד באופן עצמאי במקום אחר בבסיס הידע הזה.

מה היה בודק את זה: מחקר אפידמיולוגי ייעודי שמודד תחלואת טינטון לאורך מעבר גיל מעבר מדורג, באופן אידיאלי לצד בדיקות שמיעה.

אם טינטון אצל נשים בפרימנופאוזה הוא בעיקר תוצאה של ירידת השמיעה שקשורה באופן עצמאי לגיל המעבר, טיפול ישיר בירידת השמיעה יפחית את הטינטון עצמו?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: אובדן שמיעה הוא גורם כללי ומתועד היטב לטינטון, וגיל המעבר קשור בנפרד לירידה מהירה יותר בשמיעה, אבל שום דבר לא מחבר בין השניים על ידי בדיקה אם טיפול בירידת שמיעה קשורת-גיל-מעבר ספציפית מפחית טינטון כתוצאה.

מה היה בודק את זה: מחקר שבודק התערבות שמיעה אצל נשים בפרימנופאוזה עם גם ירידת שמיעה וגם טינטון, ומודד אם הטינטון משתפר ככל שהשמיעה מטופלת.

מכיוון שהאפקט של טיפול הורמונלי על השמיעה עצמה שנוי במחלוקת ואולי מזיק בשימוש דרך הפה, טיפול הורמונלי צפוי לעזור, להחמיר, או שלא להשפיע כלל על טינטון ספציפית, בהתחשב בכך שטינטון מעולם לא נחקר כאן בכלל?

עדיין לא נחקר ישירות

העדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.

מה ידוע: הקשר של טיפול הורמונלי לאובדן שמיעה עצמו לא פתור ואולי מזיק בתכשירים דרך הפה, ממצא שנוי במחלוקת באמת במקום אחר בבסיס הידע הזה. מכיוון שלטינטון אין אף מחקר גיל מעבר ייעודי בכלל, יש עוד פחות בסיס לחזות איך טיפול הורמונלי ספציפית ישפיע עליו.

מה היה בודק את זה: מחקר שמודד תוצאות טינטון ספציפית אצל נשים שמשתמשות בתכשירים ומסלולי טיפול הורמונלי שונים, לצד תוצאות בדיקת השמיעה שכבר נבדקות לאובדן שמיעה.

מקורות

1.Estrogen and hearing: a summary of recent investigations.Hultcrantz M, Simonoska R, Stenberg AE. Estrogen and hearing: a summary of recent investigations. Acta Otolaryngol 2006;126(1):10-4 · סקירה, דעה או מנגנון

האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.

תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.

את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.

המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.

התחילי מיפוי ←

המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.

שאלות קרובות

מדריכים קשורים

יש לך שאלה אחרת? שאלי בצ'אט