הגיל והתזמון משפיעים בעיקר על האיזון הכולל בין תועלת לסיכון על פני כמה תוצאות בריאותיות, יותר מאשר הם משנים באופן ספציפי את הסיכון לסרטן השד בפני עצמו.
בניסויים המקוריים, לנשים שהתחילו טיפול הורמונלי בגילי 50 עד 59 הייתה תבנית כוללת חיובית יותר מנשים שהתחילו בגילי 70 עד 79, כולל לגבי תוצאות שקשורות ללב. ההנחיות מעגנות את זה כעקרון התזמון: לנשים מתחת לגיל 60 או בתוך 10 שנים מגיל המעבר, בלי התוויות נגד, יחס התועלת-סיכון הכולל חיובי לטיפול בתסמינים ולמניעת אובדן צפיפות עצם, בעוד התחלה יותר מ-10 עד 20 שנה אחרי גיל המעבר, או אחרי גיל 60, נושאת יחס כולל פחות חיובי.
יש הסכמה רחבה על עקרון התזמון לגבי התועלת-סיכון הכוללים; השאלה הצרה יותר והשנויה יותר במחלוקת היא אם הסיכון לסרטן השד באופן ספציפי, בניגוד לסיכונים קרדיווסקולריים ואחרים, שונה באופן משמעותי לפי הגיל בתחילת הטיפול.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
בניסויי ה-WHI המאוחדים, יחס יחסי הסיכון לתמותה מכל סיבה בין נשים שהוקצו באקראי בגילי 50 עד 59 לבין גילי 70 עד 79 היה 0.61 בשלב ההתערבות, לטובת הקבוצה הצעירה יותר; גם ניתוחים מחולקים לפי גיל של תוצאות שקשורות ללב העדיפו נשים צעירות יותר שנכנסו לאחרונה לגיל המעבר.
בטיפול המשולב, עודף אירועים שליליים לכל 10,000 נשים בשנה עלה מ-12 בגילי 50 עד 59 ל-38 בגילי 70 עד 79; באסטרוגן בלבד, התבנית עברה מ-19 אירועים פחות בגילי 50 עד 59 ל-51 אירועים עודפים בגילי 70 עד 79.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
התזמון מיטיב עם מתחילות צעירות יותר על פני כל הגזרה, כולל סרטן השד
גופים מקצועיים וחוקרות WHI שקוראות את הנתונים המחולקים לפי גיל
מדד האירועים השליליים הכולל מחמיר בבירור עם גיל התחלה מבוגר יותר בטיפול המשולב, ותוצאות קרדיווסקולריות באופן ספציפי משתפרות עם התחלה צעירה יותר, מה שתומך בעקרון תזמון כללי שמנחה את המרשם הנוכחי.
נתוני התזמון החזקים ביותר הם לגבי תוצאות קרדיווסקולריות, פחות נקיים באופן ספציפי לגבי סרטן השד
קריאה מדוקדקת של נתוני סרטן השד המחולקים לפי גיל בתוך אותם ניסויים
עקרון התזמון מודגם בבירור הכי גדול עבור מדד האירועים השליליים המורכב ועבור אירועים קרדיווסקולריים; הסיכון לסרטן השד עצמו בניסויים נבע יותר מהתרכובת (משולבת מול אסטרוגן בלבד) וממשך השימוש מאשר בבירור מהגיל בתחילת הטיפול.
מה יכריע: ניתוחים מחולקים לפי גיל בתחילת הטיפול שמבודדים את סרטן השד באופן ספציפי, עם תרכובות מודרניות ומעקב ארוך, רצוי בשילוב מחקר תזמון-מינון מנגנוני.
מה באמת מסתתר כאן
- כמה שנים עברו לי מהמחזור האחרון, ובן כמה אני? האיזון בין תועלת לסיכון הוא שאלה של תזמון.
- הראיות על תזמון ששומעים ספציפיות לסרטן השד, או לאיזון הכולל בין סיכונים לתועלות?
שאלות לרופאה
- לאור הגיל שלי והשנים שעברו מאז גיל המעבר, איפה אני נמצאת במסגרת התזמון של תועלת-סיכון?
- אם אני מחוץ לחלון הטיפוסי, זה שולל טיפול הורמונלי, או שזה רק דורש דיון מותאם אישית יותר?
- מה בדיוק משתנה בפרופיל הסיכון שלי ככל שאני מחכה יותר זמן?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם הסיכון לסרטן השד עצמו, בניגוד למדד הסיכון המשולב הכולל, באמת שונה לפי גיל בתחילת הטיפול, או שהתבנית הקשורה לגיל חלה בעיקר על תוצאות קרדיווסקולריות ואחרות שנארזו יחד באותו מדד?
נחקר חלקיתמה ידוע: מדד האירועים השליליים הכולל מחמיר בבירור עם גיל התחלה מבוגר יותר בטיפול המשולב, ותוצאות קרדיווסקולריות באופן ספציפי משתפרות עם התחלה צעירה יותר. אבל הסיכון לסרטן השד באותם ניסויים נראה שנבע יותר מאיזו תרכובת השתמשו בה ולכמה זמן, מאשר בבירור מהגיל שבו האישה התחילה.
מה היה בודק את זה: ניתוחים מחולקים לפי גיל בתחילת הטיפול שמבודדים את סרטן השד באופן ספציפי, עם תרכובות מודרניות ומעקב ארוך, רצוי בשילוב מחקר תזמון-מינון מנגנוני.
האם התחלת טיפול הורמונלי סמוך מאוד למחזור האחרון, לעומת כמה שנים מאוחר יותר, משנה את תגובת רקמת השד לאסטרוגן באופן שהיה מתבטא כהבדל מדיד בסיכון לסרטן?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: השערת התזמון מפותחת היטב לגבי תוצאות קרדיווסקולריות ועצם, אבל היא לא נבדקה באופן ספציפי כמנגנון ברקמת השד. אף מחקר לא בודד את מספר השנים מאז גיל המעבר בתחילת הטיפול כמשתנה בפני עצמו לגבי סיכון לסרטן השד, באופן שבו זה בודד עבור מחלת לב.
מה היה בודק את זה: מחקר תזמון-מינון של אסטרדיול שמודד באופן ספציפי סמנים ברקמת השד או שכיחות סרטן לפי מספר שנים מאז גיל המעבר בתחילת הטיפול.
מקורות
- 1.Menopausal Hormone Therapy and Long-term All-Cause and Cause-Specific Mortality: The Women's Health Initiative Randomized Trials.Manson JE et al., JAMA 2017 · ניסוי אקראי
- 2.Postmenopausal hormone therapy and risk of cardiovascular disease by age and years since menopause.Rossouw JE et al., JAMA 2007 · ניסוי אקראי
- 3.Menopausal hormone therapy and health outcomes during the intervention and extended poststopping phases of the Women's Health Initiative randomized trials.Manson JE et al., JAMA 2013 · ניסוי אקראי
- 4.The 2022 hormone therapy position statement of The North American Menopause Society.The 2022 Hormone Therapy Position Statement of The North American Menopause Society, Menopause 2022 · סקירה שיטתית או הנחיה
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- טיפול הורמונלי גורם לסרטן השד?
- מה זה בעצם אומר שהטיפול ההורמונלי מעלה את הסיכון לסרטן השד ב-26 אחוז?
- ניסוי WHI על הטיפול ההורמונלי הופסק כי נשים מתו מסרטן השד?
- אסטרוגן בלבד בטוח יותר לסיכון לסרטן השד מטיפול משולב אסטרוגן-פרוגסטין?
- פרוגסטרון ביו-זהה או מיקרוני בטוח יותר לסיכון לסרטן השד מפרוגסטינים סינתטיים ישנים יותר?
- ניצולות סרטן השד יכולות לקחת טיפול הורמונלי לתסמיני גיל המעבר שלהן?
- חזרה לנושא: טיפול הורמונלי וסרטן השד