אף הנחיה קלינית לא מחייבת הפסקה בגיל או במשך זמן מסוימים - המשך הטיפול אמור להיות החלטה פעילה שנבחנת מחדש מעת לעת, לא חיתוך אוטומטי.
מחקר רישום גדול אחד מצא שבשנה הראשונה אחרי הפסקת טיפול הורמונלי, שיעורי תמותה מלב ומשבץ מוחי היו מוגברים בהשוואה לאוכלוסיית הרקע, במיוחד אצל נשים שהפסיקו לפני גיל 60, אף שהסיכון חזר לרמות הרקע אחרי השנה הראשונה הזו. הממצא הזה מבוסס על נתוני רישום, ולא יכול להפריד לגמרי בין האפקט של ההפסקה לבין הסיבה שבגללה האישה הפסיקה מלכתחילה, ולכן הוא צריך להעלות שאלות על הפסקה כפויה שגרתית, ולא לשמש כהוכחה שההפסקה עצמה מסוכנת.
חוסר ההסכמה הוא על איך לפרש סימן של סיכון מוגבר מיד אחרי ההפסקה. הנחיות קליניות מתייחסות להמשך הטיפול כהחלטה אישית שנבחנת מחדש מעת לעת, בלי תאריך הפסקה מחייב. חלק מהקלינאיות בשטח טוענות שאין סיבה ביולוגית להפסקה שגרתית אצל אישה שמסתדרת טוב, ושנתוני הרישום דווקא מתנגדים לנוהג הישן של 'ניסיון הפסקה שנתי'.
מה נמצא במחקרים ועל איזה מקור כל ממצא נשען
מרשם לאומי פיני (332,202 נשים): בשנה הראשונה אחרי הפסקת טיפול הורמונלי, סיכון מתוקנן לתמותה מלב היה מוגבר (SMR של 1.26), ותמותה משבץ מוחי אף יותר (1.63); נשים שהפסיקו לפני גיל 60 הראו סיכון תמותה מלבבית של 1.94 לעומת אוכלוסיית הרקע; מעבר לשנה הראשונה, הסיכונים ירדו מתחת לרמת הרקע.
ההגנה על שברים ועל העצם אינה קבועה: במעקב המורחב של ה-WHI, רוב הסיכונים והיתרונות התפוגגו לאחר הפסקת הטיפול.
איפה המחלוקת האמיתית
כל עמדה מוצגת עם המקורות שלה. עמדה שמופיעה כאן היא לא בהכרח העמדה המקובלת.
להתאים אישית, עם בחינה תקופתית, בלי הפסקה מחייבת
הנחיות קליניות, ובהן NAMS משנת 2022
NAMS ממסגר משך טיפול ארוך יותר כמתאים עבור התוויות מתמשכות מתועדות, עם קבלת החלטות משותפת והערכה חוזרת תקופתית - שום דבר לא מחייב הפסקה אחרי 5 שנים או בגיל 60, אבל המשך הטיפול אמור להיות החלטה פעילה, לא ברירת מחדל.
אין סיבה שגרתית להפסיק אצל אישה שמסתדרת טוב
קלינאיות בשטח, החזקה ביותר אצל ד"ר פליס גרש, ומהדהדת אצל ד"ר קורין מן, ד"ר קלי קספרסון וד"ר וונדה רייט
הפסקה משמעה איבוד ההגנה על העצם, ולפי נתוני הרישום הפיני, השנה שאחרי ההפסקה מראה תמותה מוגברת מלב ומשבץ מוחי, במיוחד מתחת לגיל 60, מה שמערער ספציפית את הנוהג הישן של 'ניסיונות הפסקה שנתיים' שגרתיים.
מה יכריע: מחקרי הפסקה אקראיים אצל משתמשות ארוכות טווח (כאלה לא קיימים כרגע), או עיצובי רישום טובים יותר שיכולים להפריד בין הסיבה שבגללה אישה הפסיקה לבין האפקט של ההפסקה עצמה.
מה באמת מסתתר כאן
- נתוני התמותה בהפסקה לא מוכיחים שההפסקה הורגת - ההמלצה להפסיק יכולה לנבוע מאבחנה חדשה שמעלה בעצמה את הסיכון, ולא מההפסקה עצמה?
- יש תוכנית להעריך מחדש את המינון, מסלול המתן ומשך הטיפול, או רק תוכנית להפסיק בגיל שרירותי?
שאלות לרופאה
- יש סיבה רפואית ספציפית שבגללה אני צריכה להפסיק, או שזה כלל ברירת מחדל לפי גיל?
- אם אני כן מפסיקה, מה התוכנית לבריאות העצם והלב וכלי הדם שלי אחר כך?
- אפשר לקבוע בחינה תקופתית של המינון ומשך הטיפול, במקום תאריך הפסקה קבוע?
- אם מבקשים ממני לנסות תקופת ניסיון בלי הורמונים, מה ההיגיון מאחורי התזמון הספציפי הזה?
שאלות שעוד אין עליהן תשובה
האם הסיכון המוגבר לתמותה מלב ומשבץ מוחי שנצפה בשנה שאחרי הפסקת טיפול הורמונלי משקף אפקט ריבאונד פיזיולוגי אמיתי, או שהוא בעיקר משקף שנשים מפסיקות מסיבות, כמו אבחנה חדשה או בהלת בריאות, שהן עצמן מעלות את סיכון התמותה לטווח הקצר?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: הממצא הזה מבוסס הרישום פגיע בדיוק לסוג הזה של הטיה, מכיוון שיחסי תמותה מתוקננים מול אוכלוסיית הרקע לא יכולים להפריד לגמרי בין האפקט של ההפסקה לבין הסיבה שבגללה האישה הפסיקה מלכתחילה. אף מחקר לא תוכנן כדי לבודד את הסיבה-להפסקה מהאפקט-של-ההפסקה.
מה היה בודק את זה: עיצוב רישום שאוסף ומתקנן לפי הסיבה המתועדת שבגללה כל אישה הפסיקה את הטיפול, ומשווה תוצאות בין נשים שהפסיקו בגלל חשש בטיחותי חדש, לבין נשים שהפסיקו מסיבות אחרות כמו העדפה אישית או עלות.
האם פרוטוקול הפסקה הדרגתי היה מפחית או מבטל את הסיכון המוגבר שנצפה בשנה שאחרי ההפסקה, בהשוואה להפסקה פתאומית?
עדיין לא נחקר ישירותהעדר מחקר לא הופך את זה לממצא. זה לא מוכיח שזה לא עובד, וגם לא שזה עובד. זה אומר שעדיין לא בדקו.
מה ידוע: אף מחקר הפסקה אקראי לא קיים אצל משתמשות ארוכות טווח בטיפול הורמונלי, כך שלא ידוע דבר על השאלה אם האופן שבו אישה מפסיקה - הדרגתי או פתאומי - משפיע על דפוס הסיכון המוקדם שאחרי ההפסקה.
מה היה בודק את זה: מחקר אקראי שמשווה בין הפחתה הדרגתית של המינון לבין הפסקה פתאומית אצל משתמשות ארוכות טווח, עם מעקב אחרי תוצאות קרדיווסקולריות בשנה שאחרי כל גישה.
מקורות
- 1.Increased Cardiovascular Mortality Risk in Women Discontinuing Postmenopausal Hormone Therapy.Mikkola TS, et al. Increased cardiovascular mortality risk in women discontinuing postmenopausal hormone therapy. J Clin Endocrinol Metab. 2015;100(12):4588-94. · מחקר השוואתי או קטן
- 2.Menopausal hormone therapy and health outcomes during the intervention and extended poststopping phases of the Women's Health Initiative randomized trials.Manson JE, et al. Menopausal hormone therapy and health outcomes during the intervention and extended poststopping phases of the WHI randomized trials. JAMA. 2013;310(13):1353-68. · ניסוי אקראי
- 3.The 2022 hormone therapy position statement of The North American Menopause Society.The 2022 hormone therapy position statement of The North American Menopause Society. Menopause. 2022;29(7):767-794. · סקירה שיטתית או הנחיה
האות מדרגת את סוג המחקר שמאחורי התשובה, לא את התשובה עצמה.
תוכן כללי שמבוסס על מחקרים ומקורות פומביים בלבד. הוא לא ייעוץ רפואי ולא אבחון אישי, ואינו מחליף שיחה עם הרופאה שלך. Peritale הוא מוצר לאיזון ולאיכות חיים, לא מכשיר רפואי, והוא לא בא לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. בכל שאלה רפואית פני לרופאה או לאיש מקצוע מוסמך.
את לא מדמיינת. משהו בגוף שלך באמת השתנה.
המיפוי מראה לך שמה שאת מרגישה אמיתי ושווה התייחסות, כדי שתוכלי לדרוש את הטיפול שמגיע לך ולעקוב אחרי דפוס המעבר ההורמונלי שלך צעד אחר צעד.
התחילי מיפוי ←המיפוי הראשון שלך עלינו. בלי כרטיס אשראי. הכל מהטלפון.
שאלות קרובות
- טיפול הורמונלי באמת מגן על העצמות שלי ומפחית את הסיכון לשברים?
- טיפול הורמונלי יכול להגן על הלב שלי, או שהוא מגביר את הסיכון שלי למחלת לב?
- זה משנה כמה זמן אחרי גיל המעבר אני מתחילה טיפול הורמונלי - יש 'חלון הזדמנויות'?
- טיפול הורמונלי יעזור לי לחיות יותר זמן?
- אני כל הזמן שומעת על 'המחקר על ההורמונים' שהבהיל את כולן מטיפול הורמונלי - מה הוא בעצם מצא?
- סוג אחד של טיפול הורמונלי בטוח יותר מאחר - זה משנה אם אני לוקחת כדור לעומת מדבקה או ג'ל?
- חזרה לנושא: טיפול הורמונלי, לב, עצמות ואריכות ימים